קרלסברג – מסתבר שזו לא רק הבירה הטובה בעולם

הסלוגן של קרלסברג "מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם" היא המצאה מדהימה. הם בהחלט תפסו אותי הפרסומאים של קרלסברג בפשטות ובתחכום. אך לזכותה של קלסברג יש לזקוף גם את הסיפור הבא.

ייצור הבירה ידוע לאנושות מזה כ- 5000 שנה אך רק לפני כ- 200 שנה התחלנו להבין יותר לעומק מה בדיוק קורה. עד תחילת המאה ה- 19 מבשלי הבירה ידעו כי אותה עיסה לבנה הנוצרת בתהליך התסיסה, מתאימה גם לשימוש באפיית לחם ובהכנת גבינות קשות. לכל אזור הייתה את העיסה שלו, המאפיינת את הטמפרטורה, הלחות וסביבת האקלים בה הוא נוצר. במבשלת הבירה העבירו חתיכה מאותה עיסה ממנה למנה וכך, בתהליך מנתי, ייצרו מאות בקבוקי בירה.

בתהליך שכזה תקלות ואיכות ירודה הייתה דבר שבשגרה. אף פעם לא ידעת אם המנה הבאה תהיה כמו קודמתה או סתם כשלון. היום אנחנו יודעים כי השמרים "הטובים" בייצור בירה, אלו המייצרים אלכוהול, גרים בשכנות למיקרואורגניזמים "לא טובים", המייצרים חומצה לקטית ומבאים להחמצת הבירה.

בשנים 1836-1837Charles Cagniard de la Tour מהנדס מכונות צרפתי (שלזכותו עומדת גם המצאת הסירנה) ו- Theodor A. H. Schwann כימאי מברלין, מבלי שידעו האחד על השני, הסתכלו דרך מיקרוסקופ וראו שבתוך העיסה ישנם יצורים חיים שהתחלקו והתרבו. היה זה גילוי מפתיע, שכן עד אז הדעה הרווחת הייתה כי תהליך התסיסה הוא תהליך כימי טהור ובוודאי שלא מעורבים בו יצורים חיים. Justus von Liebig ו- Friedrich Wohler המדענים המובילים באירופה בתחום הכימיה האורגנית פרסמו בשנת 1839 מאמר מלגלג ומזלזל בממצאם של Tour ו- Schwann וקראו ליצורים שגילו – "חיות היין". הבושה שספגו Tour ו- Schwann מ- Liebig ו- Wohler הספיקה להביא אותם לנטוש את מחקרם בעיסת הבירה ולהתמקד בנושאים אחרים. כך חלפו עברו להם 20 שנה.

בשנת 1858 Louis Pasteur, אבי המיקרוביולוגיה, אשר לזכותו נזקף תהליך הפסטור (והחיסון לכלבת), ערך ניסויים בתסיסה של מוצרי חלב (זו המייצרת את החומצה הלקטית ביוגורט, בגבינות קשות ובחמוצים) וסיכם את ממצאיו באומרו כי: "אין ספק כי בתהליך התסיסה מעורבים יצורים חיים הגדלים ומתרבים באופן עצמאי. אם נדע להפריד בין היצורים "הטובים" לבין אלו ש"אינם טובים", נוכל להבטיח מוצרים טובים.". אולם למרות תרומתו הרבה של Pasteur להבנת תהליך התסיסה, הוא לא חי מספיק בכדי לראות את הצעד הבא.

בשנת 1878 מדען דני צעיר Emil Christian Hansen מונה לעמוד בראש המעבדה של מבשלת הבירה קרלסברג שבפרברי קופנהגן. Hansen הצעיר, הצליח לבודד תא שמר בודד שייצר אלכוהול איכותי ופיתח שיטה לריבוי השמר לתמצית אחידה. ביום 12 לנובמבר 1883, הרשה J. C. Jacobsen הבעלים והמייסד של בירה קרלסברג להשתמש בתמצית הייחודית בתהליך התסיסה בקנה מידה רחב. הבירה שיוצרה באותו היום התגלתה כבירה איכותית במיוחד. Jacobsen סירב בנדיבות לרשום פטנט על התגלית שפותחה במפעלו ובמקום זה אישר ל- Hansen לפרסם את ממצאיו ברבים. מיד אח"כ כל מבשלות הבירה באירופה ואח"כ בארה"ב החלו להשתמש בתמצית הייחודית שפותחה בקרלסברג.

היום ידועים לעולם כ- 160 מינים שונים של מיקרואורגניזמים המשתתפים בתהליך התסיסה. הראשון מבניהם הוא Sccharomyces  Carlsbergensis שהתגלה ע"י Emil Christian Hansen במעבדות קרלסברג.