ריצה ודרך חיים – מימוש חלום

ריצה ודרך חיים – מימוש החלום

(פברואר 2011)

למה לרוץ? ובכלל למה להתאמץ? למה לרוץ מרתון? מה זה נותן?

אני מניח ששאלה כזו מנכרת אצל כל אחד. או אולי אפילו זה לא. בודאי אצל מי שלא עוסק בפעילות ספורטיבית בכלל.

ובכן כולנו יודעים שפעילות ספורטיבית בריאה לנו. כמו שכולנו יודעים שלא כדאי לעשן וכי משקל עודף לא תמיד בריא. אז מה? המשפט "מחר אני מתחיל דיאטה…" מוכר ונדוש, וכולנו יודעים למה הכוונה – אני לא שלם עם העובדה שאני בעל עודף משקל, והנה אני מודה בזה, אבל עד כאן. לעשות משהו עם זה? לא היום….

ובכן, מבלי קשר אם צריך או לא, או אם זה בריא או לא, מצאתי את הריצה כמיקרו-קוסמוס של החיים שלנו. אפשר למצוא השלכות רבות בין הריצה ומה שעובר עלינו לפני ובמהלך הריצה ובין החיים שלנו. הדבר הבולט ביותר הוא שהריצה או האתגר הפיסי בכלל,  דומה מאוד לכל אתגר שנרצה לממש בחיינו. אפשר לעשות אנלוגיה מלאה בין ההחלטה שלי למשל לרוץ את המרתון הראשון שלי או כל אדם המעוניין לרוץ אפילו את הק"מ הראשון שלו, ובין כל מימוש חלום שלנו בחיים.

ראשית ישנה ההחלטה והבחירה בחלום הספציפי, בחזון, המובן רק לנו. אח"כ מגיע שלב תוכנית העבודה  להגשמת החלום (תכנון האימונים) וקביעת אבני הדרך. אח"כ מגיע השלב הקשה מכולם – יציאה לדרך וביצוע תוכנית העבודה שתכננו. בדרך הזו מופיעים הקשיים, הכאבים, האכזבות ומחשבות הכפירה. מה שמחזיק אותנו בביצוע התוכנית היא המחויבות שלנו לדרך, האינטגריטי, המילה שלנו והאושר מההצלחות הקטנות המופיעות מידי פעם בדרך.

מי שרוצה להגשים חלום שנראה רחוק מאוד ממנו ולא מאמין שזה אפשרי, יכול לנסות הגשמת אתגר אחר בתחום הריצה. לא שזה אתגר קטן יותר אבל הוא ברור יותר ומוחשי יותר, ומאפשר לנו להבין בבהירות כי הגשמת חלום כרוכה אך ורק במימוש האחריות שלנו, ביכולת לבחור, ביכולת לקיים מחויבות אמיתית עם אינטגריטי וכנות. אם קיימת את כל זה, התוצאה כבר ממש לא חשובה….