רקדנית בטן

המחול המחולל כראי הרוח 
הסבר קצר על מהות התהליך המתרחש בריקודי בטן

מחול בעיני הוא הריקוד של הרוח בתוכנו. ומה יש בתוכנו? מצבי רוח. למצבי רוח בשפה של הריקוד אני קוראת אנרגיות. האנרגיות מפעילות אצלנו הרגלי תנועה. לכל אנרגיה אנחנו מכירות אין סוף הרגלי תנועה (כמו למשל פחד – יכול לבוא באין סוף ביטויי תנועה). דרך הבנה חושית, חווייתית והבנת התחושות של מצבי הרוח (האנרגיות) אנו מתחברות ולומדות לרקוד. 

ריקודי בטן מאופיינים בהרבה מאוד אימפרוויזציה, זה ריקוד מאוד פתוח, מאוד ריגשי. לכן, ריקודי בטן הנלמדים דרך חיבור ריגשי, למצבי רוח שונים ודרכם להרגלים תנועתיים מחברים ישירות למקור הריקוד למקור התנועה. ברגע שאת רוקדת את עצמך במצבי הרוח השונים זה גם יכול לרפא ולשחרר – לשחרר את הביישנית, את העייפה, את העצובה, את כל המודעות העצמית. כשאת משוחררת את יכולה לתת ליצירה לצאת מתוכך, את יוצרת את הריקוד את הופכת להיות הריקוד. ומה לומדים בדרך כלל בריקוד? חיקוי. 90% מאיתנו נשארים בחיקוי. אבל מעבר לחיקוי גרה כאן מישהיא. בגלל שריקוד הבטן הוא ריקוד מאוד פתוח וחופשי, הוא מחייב אותך להיות נוכחת כל הזמן, "אני כאן!!" התנועה היא כל הזמן כאן ועכשיו. הגוף שלך הוא בכל רגע כלי להמחשת המוסיקה. כל רגע ורגע ורגע… ורקדנית בטן חיה בהווה, והחיים מתהווים סביבה כל רגע. 

במקום הזה של הריקוד, בבחירה החופשית והנוכחות, אני מתנסה וזה אומר מתלמידה מבינה הופכת לחווה הווה. זה הופך את הלימוד לבית-ספר פתוח, לא זוכרים פה בעל פה. הרי שתינו יודעות מה זה בכי/עצב וזה משתנה אצלנו. השאלה היא אם זה שולט בנו ויוצר את המציאות שלנו או שאנחנו בעלות בחירה חופשית בכל רגע ויוצרות את המציאות של עצמנו. המחול מחולל ומאפשר תהליך של ללכת ממקום שבו אנו כלואות בצל של עצמנו, של הוויתנו, מקום בו המבוכות חוגגות והמעצורים קופצים למקום בו את פוגשת את עצמך במלוא עוצמתך ובוחרת להביא את עצמך, בוחרת להתחבר לעצמך. 
כאן את מתחילה לקבל את המפתח לעצמך…

באהבה גדולה, 
ובהשראתה הגדולה של מורתי מירי אלון
קרן אלפסי.