שאול טשרניחובסקי משורר הטבע והיופי

העבריים ומזוהה עם שירת הטבע, וכמשורר שהושפע רבות מתרבות יוון הקלאסית. פרסם את שיריו הראשונים באודיסה. בין השנים 1899 – 1903 למד את מקצוע הרפואה, שלימים ישלב אותו בד בבד עם פעילותו כמשורר עד סוף ימיו. השיר הראשון שפרסם טשרניחובסקי היה "בחלומי". במלחמת העולם הראשונה שימש כרופא צבאי. בין השנים 1925 – 1932 היה בין עורכי עתון "התקופה" וכן ערך מדור רפואה באנציקלופדיה העברית אשכול.

בין השנים 1929 – 1930 הוא שהה באמריקה, ועלה לארץ-ישראל ב-1931 בה השתקע לצמיתות. מלבד כמשורר, נודע טשרניחובסקי כמתרגם מעולה. להוקרה מיוחדת זכה תרגומו לאיליאדה ולאודיסיאה של הומרוס.

טשרניחובסקי שימש כרופא בגימנסיה הרצליה, ובסוף ימיו שימש כרופא של בתי הספר בתל-אביב. לאחר מותו קבעה עירית ת"א פרס על שמו לתרגומי מופת.

בשירתו של טשרניחובסקי יש מיזוג של השפעת המורשת היהודית ומורשת תרבות העולם. הוא כותב על נושאים עבריים כמו "בעין דור", שיר על שאול המלך, שבא לבעלת האוב, המתאר בצורה דרמתית את מצבו של שאול באחרית ימיו. טשרניחובסקי היה מזוהה במיוחד עם דמותו של שאול, אולי בזכות שמו, והוא גם מתאר בשיר את נפילתם הטראגית של שאול ובניו בהר הגלבוע. מצד שני, בשיר "לנוכח פסל אפולו" מוכיח המשורר את זיקתו לתרבות יוון והוא מזדהה עם היופי שהיא מייצגת ואפילו סוגד לה.

טשרניחובסקי הוא המשורר העברי שמזוהה יותר מכל משורר עברי אחר עם הסונטה. אחת מסוג היצירות שלו היא "כליל סונטות", סונטה שבנוייה מ-15 סונטות כמספר השורות בסונטה רגילה, ועוד סונטה שהשורות הראשונות ב-14 הקודמות יוצרות סונטה העומדת בפני עצמה.

"כלילי הסונטות" הן על נושא מסוים (כמו,"על הדם", "לשמש").

עם כל נהייתו לתרבות העולם, הזדהה גם טשרניחובסקי עם גורל עמו. לאחר השואה כתב את השירים "הרוגי טירמוניא", ואת "בלדות וורמיזא" שהביאו לידי בטוי את רחשי לבו על הגורל הטראגי של העם היהודי. לקראת סוף ימיו חיבר מספר פואמות כשבמרכזן תמונות מנוף הילדות שלו.

בעת שיבתו בארץ-ישראל היה פעיל בארגוני הסופרים ואף חבר ב"ועד הלשון העברית". הוא היה גם העורך של ספר מונחים בעברית לרפואה ולמדעי הטבע.

על שמו נקרא בית הסופר בת"א מרכז אגודת הסופרים העבריים. כמו כן, רחובות בהרבה ישובים בארץ נקראים על שמו, וכן בתי ספר בישובים.

רבים משיריו גם הולחנו ע"י טובי המלחינים העבריים כמו יואל אנגל נחום נרדי וגם זמרים המחברים את שיריהם בעצמם הלחינו את שיריו, ביניהם שלמה ארצי "אומרים ישנה ארץ", שגם מוכר בלחם של אנגל ומיקי גבריאלוב, "הוי ארצי מולדתי" שמוכר יותר בלחנה של נעמי שמר בעיבודו של גיל אלדמע.