שטיח לנצח

בין שפע השטיחים שמוצעים בשוק מצאנו את שטיחי אמרפור(נצח)שצבעם מופק מתמציות צמחים וצמרם מכבשים שגרים בהמלאיה.

סקרן המתאוה להיות נוכח בעת טוויה של שטיח אמרפור,שטיח רך,סמיך ומפעים בצבעיו ובדגמיו,מתבקש לקחת חופשה מהעבודה,לתכנן טיסה לניו דלהי,להיערך לשש שעות רכיבה על גבי סוס בהרים שזורי סלעים ולחתום בנסיעה בת עשר שעות שעות בגיפ באיזור מדברי צחיח עד הגיעו לכפר אמרפור.

בשנת 1990 הקים עבר משולם ,בן העיר גנואה שבאיטליה,בית מלאכה לטווית שטיחים בכפר זה,השוכן בחבל רגסטאן שבצפון הודו.הכפר טובל בתוך שדות תירס,סורגום,חיטה,אפונה,חרדל ושומשום.קהילת הכפרשצמחה סביב בית המלאכה מונה 200 איש,וחיה כקומונה שערכיהמושתתים על סובלנות,אי אלימות,צמחונות ומתן כבוד ליצורים חיים .ערכים אלו תרמו לבחירת המקום ע"י הירחון האיטלקי "class"כאחד משמונת המקומות היחידים בעולם שטרם זוהמו ע"י האדם(מקום נוסף שהוזכר באותו מאמר היה סוכה במדבר שבסיני).

משפחת משולם עוסקת זה חמישה דורות במסחר שטיחים עתיקי יומין.הסב אלברט אברהם משולם היגר בשנת 1918 מהעיר איסטנבול שבתורכיה לגנואה שבאיטליה.שתי הערים היו קשורות בקשרי מסחר עוד בתקופת מסעות הצלב,בדומה לערים עכו אודסה ואלכסנדריה.המומחים הגדולים לשטיחים באותה תקופה היו היהודים,הטורקים והארמנים,שמקום מושבם היה בערים איסטנבול ואיזמיר.הם הכירו את כל סוגי השטיחים מאחר והסחורה מהמזרחלמערב עברה דרך הנמל הגדול שבאיסטנבול שם מוינו ותומחרו.הסב תיעד בספרים את הידע הרב שנרכש בהערכת אומנות טווית השטיחים.בנו פתח חנות בגנואה והמשיך במסורת אביו.עבר הנכד ואחותו דבורה אביר,שפתחה סניף של שטיחי אמרפור ברמת השרון,ספגו את האהבה,הכבוד והערכה למקצוע.אך רק בגיל 20,לאחר שסיים תואר בספרות,החליט עבר לחבור למסורת המשפחתית ונסע ללמוד בפירנצה ובגנואה כיצד ובאיזה מרכיבים טבעיים להשתמש כדי להגיע לגוונים השונים וכיצד לשמר את עמידותם.הידע הרב היה חשוב,משום שהאמין ששטיח הוא חלק מהטבע הנכנס לתוך הבית,ועל כן יש להשתמש בחומרים טבעיים בלבד ביצירת השטיחים העתיקים כיום ובתיקונם.