שינוי הזוגיות בזכות עצמך

זוגיות היא דינמיקה בין שני אנשים המערבת רגשות עזים וחילופי אנרגיה אינטנסיביים.
תפקידה הרוחני של הזוגיות הוא ללמד אותנו על אהבה מסוג אחר, חדש לנו. התאהבות היא השלב הראשון שבו אנחנו פותחים את ליבנו ושולחים אהבה. המוח לא מתערב בהתחלה והלב תופס פיקוד. לכן תקופת ההתאהבות היא מופלאה, מלאת אנרגיה ושמחה והכול נראה חיובי יותר.
ברגע שהמוח מתחיל להתערב נכנס המידע הדפוסי האישי לתוך הדינמיקה, ומביא איתו את התרגום והתנאים. כל אחד מבני הזוג מתרגם את המציאות לפי המידע האישי שלו, ומציב תנאים על פיהם הוא ייתן ויקבל אהבה. הבעיה היא שאנחנו בדרך-כלל לא מתואמים במידע והתרגום של כל אחד הוא שונה. כל אחד מתחיל לחיות בסרט משלו, והמאבק על האנרגיה מתחיל. 
מבחינה רגשית תמיד קיים הזיכרון של תקופת ההתאהבות ואותו אנחנו רוצים לשחזר. רוצים להרגיש אהובים בכל מקרה ולתת אהבה ללא תנאים, מבלי לחשוב. בגלל התערבותו הבלתי נמנעת של המוח המציב מחסומים להתנהלות מתוך אהבה ללא תנאי, איננו מצליחים להישאר מאוהבים לאורך זמן או לשחזר את אותה תקופה.
וככה, בשגרה, מבלי לשים לב, אנחנו שוקעים לתוך דינמיקה המנוהלת מתוך דפוסים רגשיים, ולכן כמעט תמיד היא חוזרת על עצמה, כיוון שהמידע הרגשי במוח הוא קבוע.

אז איך ניתן לשנות דינמיקה זוגית?
דינמיקה בין שני אנשים ממשיכה להתקיים באותה צורה רק כאשר שני הצדדים ממשיכים לפעול באותה הדרך. כאשר אחד מבני הזוג משתנה ומשנה את הדינמיקה שלו עם עצמו הוא משפיע גם על שאר הדינמיקות עם הסביבה שלו.
בתוך זוגיות לרוב קל לנו יותר לראות מה אנחנו רוצים ומצפים מהאדם השני, מה לא מוצא חן בעינינו ומה היינו רוצים שישתנה אצלו. כדי לשנות דינמיקה בתוך זוגיות כדאי להבין כמה דברים בסיסיים:
·        לא ניתן לשנות מישהו אחר.
·        אף אחד לא יכול לדעת מתוך ניחוש איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו חושבים. אנחנו לא יכולים לדעת מתוך ניחוש מה מישהו אחר מרגיש או חושב.
·        דינמיקה בין שני אנשים היא באחריות שני הצדדים. כדי לשנות דינמיקה זוגית יש לקחת אחריות על החלק שלנו במערכת היחסים.
·        כל מה שאנחנו רואים בבן הזוג שלנו וגורם לנו לרגש שלילי משקף נקודה אצלנו.

מגוון הדינמיקות המתנהלות במערכת יחסים זוגית הוא מאוד רחב. מספיק בן זוג אחד שישנה אותה כדי שכל מערכת היחסים תשתנה.
בשלב הראשון כדאי להזכיר לעצמנו מה אנחנו רואים חיובי בבן הזוג שלנו ולמה אנו בוחרים לחיות איתו. פעולה זו ממקמת אותנו במקום אובייקטיבי יותר, המאפשר לנו לבחון את עצמנו ואת הדפוסים האישיים שלנו. הדפוסים נובעים מתוך מידע רגשי וקבוע הקיים במוח, ומתבטאים לרוב ברגשות שליליים כלפי עצמנו, כמו: חרדה, דיכאון, פחד, עצב, או כלפי מישהו אחר, כמו: כעס, עלבון, ציפייה ואכזבה. הרגשות משקפים לנו את המחשבות שבאות לפניהם ואת השקפת עולמנו.
לדוגמא: אם אתם עושים יותר במשק הבית וזה מעצבן אתכם, זה משקף מצב שבו אתם מרגישים מנוצלים, או לא מוערכים, או שווים יותר מבן הזוג. השאלה תמיד מופנית כלפי הרגש – האם נעים לנו להרגיש כך? למה אנו יוצרים את המצב הזה? בשביל מי אנחנו עושים? בשביל מה אנחנו עושים? אם אני עושה יותר ולא אכפת לי לעשות יותר, אני רק רוצה שיעריכו אותי, אז למעשה אני עושה בשביל לקבל הערכה. העריכו את עצמכם ועזבו את האחרים במנוחה, ואז תעשו מה שבא לכם, בשבילכם. אם אתם עושים בהרגשה שאין לכם ברירה תשאלו את עצמכם מי ביקש מכם לעשות? מי מכריח אתכם? האם זה אתם או מישהו אחר? 
יש לנו נטייה לבוא בטענות כלפי מישהו אחר, כאשר בעצם אנחנו בוחרים לנהוג בדרך מסוימת. הבעיה העיקרית עם תלונות כלפי האחר היא שהשינוי תלוי בו, וכך אין לנו שליטה על הפתרון, מתי ואיך הוא יבוא.
כאשר אדם מכיר את הדפוסים שלו הוא יכול לקחת אחריות על התוצאה אותה הוא מרגיש, ולשנות את הדפוס למחשבה ופעולה שיגרמו לו להרגיש טוב יותר. האחריות היא תמיד עלינו. אף אחד אחר לא יכול לגרום לנו להרגיש טוב יותר בצורה מודעת ולאורך זמן.
ככל שמכירים את הדפוסים טוב יותר אפשר גם לראות שאנחנו משתמשים בהם על-מנת לתרגם את המציאות. התרגומים הם חלק ניכר מהתהליך הדפוסי כיוון שהם נובעים מאותו מידע רגשי. לדוגמא: אם קיים אצלי פחד מדחייה, אני יכולה לתרגם את המשפט "אני עייף" ל- "אין לי כוח אלייך" או "לא רוצה להיות איתך". המידע הרגשי מוטבע בילדות עד גילאי 12-13, אז הוא מתקבע וממחזר עצמו. אם גדלתי בבית בו למדתי שכדאי להיות "ילדה טובה" כי אז אני מקבלת מחמאות ומרוצים ממני, כלומר אוהבים אותי, כאדם בוגר אני אחפש אהבה ע"י ניסיון לרצות אחרים בכלל ואת בן הזוג בפרט. אני אנסה "להיות טובה" בהתאם למה שאני סבורה שבעיניו נחשבת התנהגות טובה. כך אני אתרגם את המשפטים , הפרצופים וההתנהגות שלו ל- האם הוא מרוצה ואוהב אותי או לא? והרגש אצלי ייווצר בהתאם. אין שום קשר בין הדינמיקה שאני מנהלת בתוך עצמי למחשבות והרגשות שבאמת קיימים אצל בן הזוג שלי.
כל עוד אנחנו מתרגמים אנחנו לא מקיימים תקשורת ישירה. אנחנו לא מקבלים את מה שנאמר לנו פשוטו כמשמעו, ולא מבטאים עצמנו באופן ברור.
הדרך היחידה ליצירת תקשורת היא דיבור ישיר ללא פחד או ציפייה, והקשבה ללא תרגום.

שינוי בזוגיות מתחיל באחד מבני הזוג שמשנה את הדינמיקה האישית שלו למען עצמו, וללא ציפיות מבן הזוג שישתנה או ממערכת היחסים עצמה. כאשר אנחנו חיים ועושים למען עצמנו ושמים את הדגש על הרגש שלנו, אנחנו מפסיקים לצפות ממישהו אחר שימלא אחר צרכינו הרגשיים, מורידים את התלות, ומחזירים את האנרגיה שלנו אלינו. פעולות אלו מאפשרות מרחב גם אצל בן הזוג ויוצרות עבורו סביבה אנרגטית נעימה יותר. הדינמיקה הזוגית מתחילה להשתנות ברגע שמפסיקים המאבקים על האנרגיה. אנחנו לא נותנים אנרגיה לאף אחד אחר ולא לוקחים אנרגיה. אנו לומדים לשמור על שלנו והיא בהחלט מספיקה ומעבר לכך.
תמיד נעים יותר להיות אדם שמרגיש טוב ולהיות עם אדם שמרגיש טוב. התהליך משתלם בכל מקרה.