שמואל יוסף עגנון מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה

שמואל יוסף עגנון (ש"י עגנון) (1970-1898) מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

נולד כשמואל יוסף צ'אצ'קעס בבוצ'אץ' שבגליציה – 1898. את עלייתו הראשונה לארץ-ישראל עשה ב-1908 ושהה בה עד 1913, עת עבר לגרמניה שם נשא לאשה את אסתר מרכס.

חזר לארץ ב-1924 לצמיתות. לפני שיבתו לארץ ב-1924 פרצה שריפה בביתו, וכל כתבי-היד של עגנון עלו באש, וטראומה זו מופיעה מדי פעם בצורה זו או אחרת בסיפוריו (בשטר הכסף בן 50 השקלים שבו מופיע דיוקונו של עגנון, מצדו השני של השטר יש תזכורת מאויירת מאותו אירוע).

יצירתו הראשונה אשר פורסמה על-ידו בארץ היתה "עגונות" , אותה פרסם בבטאון "העומר" בשנת 1908, וממנה שאב את שמו הספרותי, שם שגם אימץ כשם משפחה רשמי.

ב1912 פירסם ביוזמתו של יוסף חיים ברנר את קובץ סיפוריו הראשון "והיה העקוב למישור".

עוד קודם לכן, לפני עלייתו ארצה פרסם שורה של ספורים ושירים בעברית ובשפת האידיש.

עגנון הוא הסופר עטור הפרסים יותר מכל סופר ישראלי אחר. הוא זכה פעמיים בפרס ישראל, פעמיים בפרס ביאליק, וגולת הכותרת: זכייתו בפרס נובל לספרות ב-1966. לזכייה זו נלוותה אכזבה מסויימת משום שלאחר היוודע דבר הזכייה התברר שהיא משותפת עם המשוררת היהודיה נלי זקש, אשר במקרה זה גזלה ממנו "מחצית" מתהילת העולם.

עד כמה גדולה היתה ההערכה לעגנון הסופר והאיש, יעיד הסיפור הבא: עגנון התלונן כי התנועה בכביש ליד ביתו ברחוב, בשכונת תלפיות בירושלים מפריעה לו בעת עבודת הכתיבה שלו, ובתגובה סגרה עירית ירושלים את הרחוב לתנועת מכוניות, ושמה שלט האומר: "אין כניסה לכלי רכב, סופר במלאכתו!"

עגנון נחשב לסופר הנחקר ביותר בספרות העברית, ומספר הספרים והמאמרים שיצאו לאור ועוסקים ביצירתו הוא עצום.

ש"י עגנון נפטר בירושלים ב-1970.

יצירתו
מקור יצירתו של עגנון היא היהדות על כל מרכיביה, בהן המנהגים, האמונה והלשון, להן נותן עגנון נופך משלו, וכן פרשנות ייחודית, וכל אלה באים לידי ביטוי ביצירתו, שהינה בעלת יחודיות מבחינת התוכן והשפה.

מבחר סיפוריו של עגנון הוא עצום, והוא מרוכז בקבצים כשכל קובץ כולל את אחד הסיפורים שלו.

ביניהם:

והיה העקוב למישור 
הכנסת כלה 
בדמי ימיה 
על כפות המנעול 
בלבב ימים 
אורח נטה ללון 
סיפור פשוט 
חלק ממחזותיו הועלו על הבמה ואף הוצגו על המסך הקטן, כמו "שבועת אמונים" ו"הרופא וגרושתו".

לשונו המיוחדת
לשונו של עגנון מבוססת על מרכיבי לשון שמקורם בין היתר, במקרא, במדרשים, לשון המשנה ואגדות חז"ל.

את סגנונו היחודי של עגנון ניתן לקלוט החל מהמשפט הראשון.

דוגמאות

בית קהווה – בית קפה 
בתי ידיים – כפפות 
יצתה – יצאה 
בית נתיבות – תחנת רכבת 
לחקר לשונו ויצירתו הפיקה אוניברסיטת בר אילן קונקורדנציה ממוחשבת של יצירותיו.