שנינו יחד תחת מטריה אחת..

שנינו יחד תחת מטריה אחת…

"שנינו יחד תחת מטריה אחת,
שנינו מדלגים על כל השלוליות…" (נעמי שמר)

הזוגיות במיטבה – האין זאת?

מובן שהמטאפורה באה כאן לעזרתנו: שנינו יחד – אני ואתה או אני ואת, תחת מטריה אחת – תחת סוכך משותף, המגן על שנינו מפני כל פגע. ומהו סוכך זה? מהי מטריה זו?

המטריה מסמלת את מערכת הערכים שלנו, את האמונות שלנו, את סדרי העדיפויות שלנו, שגיבשנו ביחד.
ובהמשך – שנינו מדלגים על כל השלוליות… דהיינו: עוברים את כל המהמורות שבדרך, את מהמורות החיים – כאשר ההדגשה היא שוב על שנינו יחד מול כל הקשיים, אנו עומדים בהם (או מדלגים) בהצלחה.

אחר שהבאתי את הזוגיות במיטבה, אני שואל: האמנם?

הייתכן ששני אנשים שונים יתאימו זה לזה ויגיעו להבנה מוחלטת בחייהם? הייתכן שלשני בני זוג תהיה מערכת ערכים ומערכת אמונות זהה, שיראו את העולם דרך אותם המשקפיים?
ואולי אחד מבני הזוג הוא דומיננטי ובן הזוג השני מוותר על חלק מזהותו הייחודית למען הקשר הזוגי?
או אולי שני בני הזוג עושים ויתורים כאלה ואחרים על עצמיותם, על זהותם הייחודית ובלבד שהזוגיות שלהם לא תפגע?
מה קורה לויתורים האלו ולהקרבה הזו, כאשר עם השנים הזוגיות מתרופפת מסיבות שונות?
האם משתלטת הרגשה של החמצה, של חוסר סיפוק, של חוסר הגשמה, על אחד מבני הזוג או על שניהם?
איך מדלגים על פני משברים כאלה?

אני מציע לנסות מראש לא להגיע למצב כזה.
אני מציע להתחיל את המסע לעבר הזוגיות בצעד גדול של אמת פנימית.
אני מציע שכל אחד מבני הזוג יתחיל במודעות אישית – מודעות לעצמו, לרצונותיו, לצרכיו, לקשייו ולהצלחותיו, ילמד לקבל את עצמו ולהיות שלם עם עצמו ועם מערכת היחסים הפנימית שלו.
ורק אז יביא כל אחד מבני הזוג לזוגיות – בפתיחות ובנאמנות – את עמדותיו, את אמונותיו, את ערכיו, את סדר עדיפויותיו, את חוזקותיו ואת חולשותיו.
כל אחד מבני הזוג יחדד כך את יחודיותו. כל אחד יהיה נאמן לעצמו.
רק מכאן יצמח הביחד והנאמנות תהיה ליחיד וליחד.

היחודיות של כל אחד מבני הזוג תהיה מקור העוצמה של הזוגיות. היא תאפשר הענקה הדדית, היא תאפשר לאהבה לפרוח ולא לכבול, כדברי המשורר:

…"שימו מרחבים בזה היחד
ותנו לרוח השמים לחולל בינותיכם.
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה –
ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם".
…"זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם
אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,
כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו"…

"הנביא" – ג'ובראן חליל ג'ובראן

כך יוכל כל אחד מבני הזוג לצמוח, להתפתח, להגשים את עצמו, תוך שאחד משלים השני, תוך גיבוש מטרות משותפות וסלילת דרך חיים משותפת.
שותפות כזו עשויה לפתוח אפשרויות חדשות בבחינת השלם גדול מסך חלקיו.

ורק אז, כפי שנעמי שמר מסיימת את שירה:

"החיים יפים, כדאי לכם לחיות!"

שלכם ,

אמיר הלמר
מאמן אישי ועסקי
www.migdalor.biz