שקוף, לב הדברים, סדנת שקוף – כל דור ודור, כל ניסיון וניסיון

א כל דור ונסיונותיו

אנחנו נמצאים כאן בעולם הזה. מה המטרה? בשביל מה באנו לכאן?

רבינו הרמח"ל זצ"ל כתב (מסילת ישרים פרק א') שעיקר מציאות האדם בעולם הזה לקיים מצוות ולעבוד את ה' ולעמוד בנסיון" הבעל שם טוב הקדוש אמר "כי העולם הזה הוא עולם הנסיון".

ואנחנו צריכים לדעת שלכל דור נסיונות יחודיים כפי שנקבעו לו ממרום, וכדברי רבי צדוק הכהן מלובלין (ישראל קדושים אות ה') "כל הנסיונות שבכל דור הם בענינים מחודשים שעדין לא נתגברו עליהם" וכך מתחשל כוח העם בכל הבחינות עד לגאולה. 

וכדאי לשים לב, איפה נסיונות הדורות הקודמים ואיפה נסיונותינו! 

בדורות הקודמים-

– מספר המדרש (ויקרא רבה לב א): "מה לך יוצא להסקל – על שמלתי את בני. מה לך יוצא להשרף – על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא לההירג – על שאכלתי מצה. מה לך לוקה בפרגול – על שעשיתי סוכה על שנטלתי לולב על שהנחתי תפילין, על שעשיתי רצון אבא שבשמים"

וכשגזרו על לימוד התורה הקדושה לימדו ולמדו במסירות נפש. רבי חנינה בן תרדיון מסר נפשו ללמד וכרכהו בספר התורה והיקפוהו בחבילי זמורות והציתו בהם אש, ונתנו ספוגי צמר שרויים במים על ליבו שלא ימות במהרה (ע"ז יח). רבי עקיבא מסר נפשו ללמד וסרקו במסרקות של ברזל (ברכות סא ע"ב). ופשטו את עורו של רבי ישמעאל כהן גדול, ונעצו ברבי יהודה בן בבא שלש מאות חניתות ועשוהו ככברה (סנהדרין יד).

– בספר שבט יהודה (דף 178) מספר על משפחה ממגורשי ספרד, ויתרו על רכושם כדי לא להמיר את דתם וירדו בספינה רב החובל הורידם בחוף מרוקו. אל המדבר הצחיח. החלו ללכת למצא מקום ישוב השמש קפחה לשונם נשתה בצמא והאשה התעלפה ומתה קברה בין החולות והמשיך עם שני בניו, נשאם בשתי ידיו עד שקרס והם עמו כשהקיץ מעלפונו מצא שמתו נותר יחיד בעולמו, נשא עיניו למרום ואמר ברוב צערו "השטן עושה את כל המאמצים שאני יאבד את אמונתי אבל מאומה לא יעזור לו, יהודי אני ויהודי אשאר".

– במהלך גירוש צרפת בשנת ה'סו (1306 למנינם) מתו כמליון ומאתים אלף יהודים הי"ד (רלב"ג ויקרא כו לח על הפסוק "ואבדתם בגויים") כמה יהודים היו איפה בצרפת, בתקופת בעלי התוספות בה היו רבבות לומדי תורה. ושישים ושתים שנה לפני כן היתה גזירת התלמוד ומכל רחבי הממלכה קובצו עשרים ואחת עגלות מלאות ספרי תלמוד. 21 עגלות? הן זו כמות שאפשר לאסוף כיום מרחוב אחד בב"ב או בירושלים.

– סיפר יהודי שהלך ללמוד בישיבת קמניץ אצל ר' ברוך בער זצ"ל נבחן התקבל ונדחה מדוע כי אין לחם עבורו לא האמין והוזמן לראות בסוף התפשר על משטח הלחם שהיה זרוע בפירורים וזה היה מזונו תקופה ארוכה, ולמדו!

בימי רבותינו הראשונים כשהיה אדם מבקש לדעת הלכה היה עליו לדעת את המסכת על בוריה, לעמול על הסוגיה ולהבין יסודותיה ולחתור לפסק ההלכה –

ריחם הקב"ה על יראיו כי התמעטו הדורות והלבבות והתחברו ספרי ההלכה: רי"ף, ורמב"ם, טור, שולחן ערוך, לבוש. ועדין היה צריך למצא את ההלכה המתאימה ולדמות דבר לדבר, ודפסו מפרשי השולחן ערוך: ה"מגן אברהם", "טורי זהב" "שפתי כהן", ונדפסו עליהם מפרשים "מחצית השקל" ו"פרי מגדים" ו"שערי תשובה" ו"באר היטב", והקלה נוספת ספרי קיצורי ההלכות "שולחן ערוך הרב" "חיי אדם" "קיצור שולחן ערוך" ו"ערוך השולחן" "משנה ברורה עם ביאור ההלכה" ו"כף החיים" ו"ילקוט יוסף" וכיום פונים ישר לאינדקס של שמירת שבת כהלכתה ואורחות שבת. הכל כבר טחון ומתובל, אם פי ושיעורי וידיאו אין תירוצים אינפוזיה לווריד כמזון לתינוקות רק לפתוח את הפה ולבלוע. 

כל זה לא קיים אצלנו ברוך ה', אז מה אם כן הנסיון של דורנו אנו?

על כך במאמר הבא.

אבל תחשבו על זה בינתיים מה ההתמודדות העיקרית של דורנו היום?

 עוד תכנים מסדנת שקוף ניתן למצוא בבלוג סדנת שקוף