תשבץ על כל סוגיו

תשבץ הוא חידת מלים אשר משתלבות זו בזו, במאוזן ובמאונך, בתוך תבנית משורטטת של משבצות ריקות, לפי רמזים הניתנים לצד השירטוט. בין המילים מפרידה משבצת שחורה אחת לפחות.בדרך כלל המשבצות המושחרות בתבנית הן סימטריות , אך מקובלות חריגות בענין זה. לפנים קראו לתשבץ "חידת שתי וערב", ומי שנתן לו את השם המקובל בימינו היה קדיש סילמן, לשונאי ומשורר, אביו של הלשונאי ראובן סיון.

התשבץ הראשון חובר על-ידי ארתור ויין, ופורסם ב-21 בדצמבר 1913 בכתב העת New York World.

בתשבץ המקובל ההגדרה של כל מלה מנוסחת בצורה מדוייקת וחד-משמעית, ולפיה ניתן למצוא את המלה המבוקשת, אלא אם הפותר אינו מכיר את המלה או המושג ואז הוא יכול להיעזר בכלים שונים כגון מילונים ואנציקלופדיות. יצאו אפילו ספרים בשם "שיבוץ מהיר", אשר לפי הגדרה יכול הפותר למצוא את המלה המבוקשת.

יש ולפעמים (בעיקר בתשבצים המופיעים בבטאונים מקצועיים) נושא התשבץ הוא ספציפי, ורוב ההגדרות הן בתחום מסויים.בדרך התשבצים האלה מופיעים בבטאונים מקצועיים.

יש גם תשבצים שמבחינת התבנית שונים מהתשבץ המלבני, והם נוסחים שונים השאובים ממנו כמו: "תשבץ לבן" אשר התבנית שניתנת לצד ההגדרות ריקה ועל הפותר להחליט בעצמו איך לשבץ את המלים, "תשבץ פירמידה" שבו יש להוסיף כל פעם אות נוספת למלה בהתאם להגדרה, ולא חסרות ואריאציות וחופש ההמצאה של מחברי התשבצים אינו מוגבל מבחינה זו.

תשבץ היגיון הוא תשבץ שמבחינה טכנית דומה לתשבץ הרגיל, וההבדל הוא באופי ההגדרות. בעוד שבתשבץ רגיל ההגדרה תהיה, למשל, "שם מדינה באסיה", הרי שבהגדרה של "תשבץ היגיון" היא תהיה: "היו מנומסים בתת-היבשת" (כשהפתרון הוא: הודו).

מרכיב מרכזי בתשבצי ההיגיון הוא ענין ה"תרתי-משמע", כלומר הגדרה המורכבת משני חלקים, כך שהפתרון מתאים למשמעות של כל אחד מחלקי ההגדרה. דוגמה: "הקרקס יסתדר בלי החיה, די להם בקוסם" התשובה: הארי פוטר (הסבר: הארי פוּטר, כלומר הקרקס יסתדר בלי החיה, והארי פוטר הוא הקוסם). דוגמה נוספת: "סרט של היצ'קוק על שלמה המלך", והתשובה: "האיש שידע יותר מדי" (הסבר: זה סרט בלשי של היצ'קוק בכיכוב דוריס דיי, ו"האיש שידע יותר מדי" הוא שלמה המלך שניחן בשפע חוכמה וגם ידע (במשמעות המקראית של מלה זו) את נשותיו הרבות (ויש כאן אפילו תלתי-משמע).

יש עוד סוגי הגדרות בתשבצי היגיון שאין בהן בדיוק את מרכיב התרתי-משמע, אך הן הגדרות מתחכמות, שמצפינות את הפתרון (כפי שמתבקש מהשם האנגלי לחידה זו, cryptic crossword).

דוגמה: "מה עושה קוף בשרותים?" תשובה: סקס. הסבר שרותים הם 00, והספרה 0 רומזת לאות ס' ובעל-החיים קוף רומז לאות ק' שנמצאת בין שתי האותיות ס'.

טכניקה נוספת להצפנת הפתרון היא האנגרם – ערבוב סדר האותיות. דוגמה: ההגדרה "מכנסי בתוכה" (של דודו זוארץ), שפתרונה "מכונת כביסה" – זהו סידור מחדש של אותיות ההגדרה, ובמשמעות השנייה – המכנסיים אכן נמצאים לעתים בתוך מכונת הכביסה.

לעתים יש לציין בהגדרה את עניין השמיעה, במקרה שהפתרון נכתב אחרת מהכתיב המקובל, כגון: "מה שהחתן הטרי עושה לשם כושר לאחר לילה של התפייסות?(ש)", הסימן (ש) מציין 'שמיעה'. התשובה:"ריצה קלה", שנשמעת גם כמו "ריצה כלה".

בעוד שבתשבץ רגיל מרכיב הידע מכריע לשם פתרון (או המיומנות לחפש נתונים), בתשבץ הגיון צריך להיכנס לראש של מחבר ההגדרות ולא מספיק גם הידע הכללי גם אם בלעדיו לא ניתן לפתור את תשבצי ההגיון.

האתגר בפתירתם של "תשבצי היגיון" גדול לאין ערוך מזה שבפתרון תשבצים רגילים.

בישראל מתקיימת פעילות ערה בתחום התשבצים ותשבצי ההיגיון:

בכל אחד מעיתוני סוף השבוע מתפרסמים תשבצים (תשבץ רגיל ותשבץ היגיון), 
מתפרסמים ירחוני תשבצים, שהבולט בהם הוא "ניקוי ראש ענק", 
ישנו מפעל מנויים שבו נשלח אל המנוי תשבץ בדואר מדי שבוע, 
באינטרנט מתקיימים פורומים אחדים העוסקים בנושא זה. 
.

בין המחברים הידועים של תשבצי היגיון בישראל:

יורם הרועה, נחשב לבכיר התשבצאים. תשבציו מתפרסמים ב"הארץ", בשבועון "הקיבוץ", והירחון "ניקוי ראש ענק". 
אמנון בירמן, שתשבציו מתפרסמים ברשת מקומוני שוקן ("העיר", "כל העיר", "כל בו"), בשבועון "לאשה", ובנוסף הוא שולח תשבץ שבועי למנויים. 
נדיב אבידן, שתשבציו מתפרסמים ב"ידיעות אחרונות". 
דקל בנו, כוכב עולה בשמי תשבצי-ההיגיון, שתשבציו מתפרסמים בשבועונים "פנאי פלוס", "מקור ראשון" ו"במחנה". 
עמוס ארליך מפרסם ב"ניקוי ראש ענק" מבחר תשבצים במגוון נושאים:תשבצי הגיון ,תשבצי מספרים תשבצים המוקדשים לזמר העברי (הוא היה חתן הזמר העברי) ואלוף מקבילית המוחות כשאחד מנושאיו היה ,זמר עברי" וכן חידושי לשון בשם "מקולמוס עמוס".

צפורה שפירא, חיברה את שיבוץ מהיר – המילון לפותרי תשבצים, הוצאת שוקן .בספר זה ניתן למצוא את המלה המבוקשת ע"פ ההגדרה.ספר שזכה להצלחה בעיקר אצל "מחפשי חיים קלים" בקרב פותרי התשבצים.