תשוקה

בשיחות אימון, במיוחד בשלב הגדרת המטרות, מתברר לעיתים כי התשוקה חובשת כובעים שונים. לשם מציאת התשוקה המניעה אותנו למקום טוב יותר, ומשמעותי יותר, עלינו לבודד אותה מאותן "תשוקות חברות” אשר בסופו של דבר יובילו אותנו למחוזות אחרים, אולי טובים ונעימים אך רגעיים ולא תמיד אלו אשר יביאו איתן סיפוק פנימי לאורך זמן. בסיפור המקראי מסופרים סיפורי אהבה רבים. על שניים מהם אתמקד כאן. אהבת אמנון לתמר ואהבת יעקב לרחל. על פי חז"ל: אמנון היה בנו בכורו של דוד המלך, שנולד בחברוןלאחינועם היזרעאלית (שמואל ב, ג' 2).

תמר הייתה בתו של דוד מאישה אחרת (מעכה, בת תלמי מלך גשור). אמנון חשק בתמר אחותו,  ואנס אותה, ולאחר מכן גירש אותה מביתו בבושת פנים (שמואל ב, י"ג) – "וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ" (פסוק 15). יעקב לעומת אמנון, פנה ללבן וביקש את מושא אהבתו: "את רחל ביתך הקטנה " (בראשית כ"ט). מדוע היה צריך לרדת לפרטי פרטים כל כך? שהרי לבן יודע כי רחל היא ביתו, וכי בין בנותיו היא הקטנה. אמרו חז"ל, בגלל הדיוק. ועבד יעקב את לבן שבע שנים. ונתן לו במרמה לבן את לאה. למרות המירמה, המשיך יעקב ועבד עוד שבע שנים את לבן, ונישא לרחל. בכל שנות עבודתו ללבן נאמר " והיו כימים אחדים באהבתו אליה" משמע, הוא הכיר במטרה שלו, זיהה את התשוקה ודבק בה. דבר לא הניע אותו ממנה, לא השנים ולא המירמה. 

מה אנו למדים מכך? אהבתו של אמנון היא אובססיבית, יש יאמרו אינפנטילית. אני רוצה אותה עכשו ומיד. הרדיפה אחרי תשוקה אובססיבית ולא עמוקה, מקבלת תפנית חדה של 180 מעלות, ואמנון שנא את תמר יותר מאשר אהב אותה. יעקב לעומתו, הכיר בתשוקתו הפנימית והיה מוכן לעבוד ולהתמיד בה.אותה ידיעה פנימית וההכרה כי החיבור למקור התשוקה אמיתי הוא ומניע אותנו,יביא אותנו למחוז חפצנו ללא סבל, ללא חשש, וללא בדיקה אין סופית בדרך לאותה מטרה. האם את/ה יוסף או אמנון?המטרה היא תמר או רחל?