למה עסקים בקורונה נזהרים מהתפשטות מוטציית השיעבוד השוטף

למה עסקים בקורונה נזהרים מהתפשטות מוטציית השיעבוד השוטף
ערן כהן,MBA,  יועץ לעסקים

כאשר מנהלים, מנהלי-כספים, מורשי-חתימה של חברה בע"מ חותמים לבנק על שיעבוד שוטף, האם הם מודעים לכל ההשלכות בהמשך ?

כידוע, מלווה מבקש בטחונות תמורת הקצאת אשראי. ישנו מיגוון סוגי בטחונות, אך משיקולי נזילות ומהירות-המימוש יעדיף בדרך כלל הבנק בטחונות נזילים, נכסים פיננסיים כמו צ'קים דחויים בפיזור סביר, פקדונות וחסכונות, ניירות-ערך (לא-מסוכנים, בכפוף למירווח בטחון) או ערבויות, עדיף בנקאיות.
כמובן שככל שהבטחון מתאים וראוי יותר – יקטן הסיכון למלווה, והריבית הכוללת פרמיית סיכון צפויה לרדת (גם עקב שילוב שיקולים נוספים). בטחונות לא מבטלים את הסיכון לנותן האשראי, אלא מצמצמים אותו.
בנוסף, קיימים שעבודים על נכסים פיננסיים וריאליים.

שיעבוד קבוע/ספציפי- (כ-26% לפי נתוני איגוד הבנקים) מתייחס לנכס מוגדר, מסוים, שלנושה זכות בלעדית בו, בעליו לא יכול להעבירו/למכרו בלי הסכמת הנושה/המלווה. ייתכן נדל"ן (שעבוד קבוע-משכנתא שרושמים בטאבו), רכב, מכונות או ציוד (שיעבוד יירשם במשרד הרישוי/רשם משכונות).
שיעבוד שוטף/צף- (כ-44% לפי נתוני איגוד הבנקים) אינו מתייחס לנכס מוגדר, אלא רובץ מעל נכסי החברה כפי שישתנו במהלך העסקים הרגיל. בעלי החברה רשאים לעשות פעולות בנכסים אלה, מה שמקל על ניהולה, אך מאידך מסתכן המלווה ב"ריקון" ערך הבטוחה (שנרשמת גם ברשם החברות). לכן מוענק לו שווי כלכלי נמוך, חלקי, לרוב מצרף אליו הבנק גם בטחונות נזילים.
השיעבוד מתגבש ביום המימוש, נניח בעקבות אי-פירעון האשראי במועדו, ואז נתפסים הנכסים הקיימים באותה עת כבמעמד שיעבוד קבוע.

לכן בנק אחראי יפקח ויעקוב באופן שוטף על השינויים ברכוש השוטף של החברה (בעיקר מלאי וחייבים) ע"י דרישת דו"ח מצב תקופתי.
מכאן ברור למה הבנק מתייחס לשיעבוד שוטף רק כ-קו הגנה נוסף, עם שווי נמוך לכל נכס, כשלעומת זאת החברה הלווה אינה רשאית להעביר נכסים למלווה אחר כבטוחה לאשראי, כל עוד בעל השיעבוד לא אישר.
מכאן הקושי לחברה הלווה – חתימה על שיעבוד שוטף קושרת את החברה לבעל השיעבוד גם לעתיד, גם אם יורעו תנאי האשראי אצלו (הכרתי חברות שהיו במצב כזה, שהיה די עצוב…), ושחרור השעבוד (גם חלקית, באמצעות מכתב הסכמה) כפוף לרצונו הטוב.

כשטיפלתי בחברה מאזור השרון, שחתמה בעבר על שיעבוד שוטף, התלונן המנכ"ל שהבנק מעלה לו שוב את הריבית, עקב טענה לסיכון. כשרצה לשחרר שש"כ כדי לקבל אשראי מבנק נוסף – אמר לו מנהל הסניף – בבקשה לפרוע תחילה את כל האשראי כאן, ואז נשחרר בטחונות…

איך כל זה קשור לקורונה ?
כידוע נפגעו חברות ועסקים מהשלכות המשבר הכלכלי, מצבם העסקי הורע, נלקחו הלוואות נוספות, נפרסו מחדש הלוואות קיימות, רמת המינוף והסיכון עוד תעלה, מה שצפוי לגרום לבקשות מצד המלווים להוסיף ולהגדיל בטחונות, לחילופין לצמצם אשראי.
חברה שתידרש לעשות כן, עדיף שתשאיר את החתימה על השיעבוד השוטף לעדיפות מאוחרת/רחוקה, ותשקול הצעת בטחונות יותר נוחים לה (אם בכלל).

לשאלות –  bus1dept@gmail.com

https://mybloggerbiz.blogspot.com/

©כל הזכויות שמורות…