הטלויזיה לדורותיה

הטלויזיה הינה ההמצאה המורכבת ביותר מבחינה טכנית והכי משמעותית שהומצאה במהלך ההיסטוריה. אין המצאה שהשפיעה כל כך על חיי היומיום של האדם. חוץ מהיותה פלא טכנולוגי היא משפיעה על סדר יומו של האדם, כמעט בכל מקום על כדור הארץ אשר מקדיש חלק ניכר משעות הפנאי שלו בצפייה באקרן שלה. מגוון השידורים של הטלויזיה גדול עד מאוד, החל מחדשות וחלה בערוץ קניות, ערוץ ילדים, ערוץ חינוך ומדע ובעצם אין כמעט תחום שאין הטלויזיה מביאה לזה שצופה בה.

ברור שכמו כל מדיה טכנולוגית קיים גם הגורם המזיק, בעיקר התמכרות שמביאה פסיביות וחוסר פעילות גופנית, וכן התמכרות לסדרות אשר במובן החינוכי והתרבותי שלהן מהווים במידה רבה רשות קלוקלת. בהקשר זה יש לציין שהסיבה העיקרית שהטלויזיה הגיעה לארץ באיחור, הייתה כשבן גוריון בשנות שלטונו מנע את הבאתה לארץ בטענה שהיא תשחית את בני הנוער. לימים הוא הבין שניתן את הפלא הזה גם לנתב בדרך שערוץ טלויזיה שמשדר שידורים לימודיים, ואכן ראשית הטלויזיה בארץ הייתה בדמות הטלויזיה החינוכית.

אמרנו שהטלויזיה הינה המצאה המורכבת ביותר מבין כל ההמצאות הטכנולוגיות כמו טלפון, פטיפון, מחשב ורדיו. המורכבות שלה הינה טכנית במהותה ויש צורך בהרבה מרכיבים טכניים כדי להביא למצב שתמונה של אולפן או תמונה בשטח תגיע לעין הצופה במסך בביתו.

הרעיון של שידור טלויזיה עלה כבר בעת הגשמת רעיון מכשיר הרדיו שהיווה פלא טכנולוגי שהגיע לעולם. כבר אז חשבו שאם יש אפשרות לשדר שידורים קוליים באמצעות גלי רדיו, לאורך מרחקים, אין מניעה שניתן יהיה לשדר שידורים ויזואליים על ידי אותה שיטה. נשאלה השאלה באמת האם קול שהופך לאות חשמלי, אשר בהליך הפוך מתרגם אות חשמלי לקול, לא ניתן באמצעות אותה שיטה גם לשדר שידורים ויזואליים.

ברור שיש כאן מורכבות גדולה יותר – לשדר שידורים ויזואליים מאשר שידורי סאונד, אך כמו בהרבה מקרים חשיבה על רעיון מתברר שקידמה את הרעיון לידי מימוש.

יש להבחין בשתי שיטות טלויזיה אשר הומצאו, זו המכנית וזו האלקטרונית. באופן טבעי תחילה הלכו בדרך של המצאת הטלויזיה על בסיס מכני. המילה טלויזיה אגב מורכבת משתי מילים יווניות, טלא – רחוק ויזיון שמובנו לראות, כמו טלפון – שילוב של המילה רחוק ופון קול.

הראשון שהמציא מערכת של תרגום אות חשמלי של תמונה, שידורו של האות החשמלי באוויר וקליטתו במכשיר אשר מתאר צילום של המקור באמצעות נקודות על גבי מה שלימים יהפך להיות מסך הטלויזיה נחשב לחלוץ בתחום המצאת הטלויזיה. שמו אגב היה ניפיקוב, אדם ממוצא גרמני. אותו ממציא חלוץ, היה גם מודע לכך שככל שיהיו יותר נקודות של מקור הצילום כך התמונה על המסך תהיה ברורה יותר ונאמנה יותר למקור.

אותו ניפיקוב בנה מכשיר מכני די פשוט, בצורת דיסקה על ציר מסתובב כשבדיסקה הוא יצר עשרים חורים כשכל חור ממוקם במרחק שונה ממרכז הדיסקה, כך שבכל רגע עבר האור דרך חור אחר. אגב לגבי העברת הקול סימולטנית דרך חור אחר וכך נוצרו עוצמות אור שונות אשר הומרו כל פעם לזרם חשמלי. את הזרם החשמלי הוא העביר באמצעות כבל חשמלי של מקלט שבנה. במקלט תורגם הזרם החשמלי באופן הפוך לעוצמות אור וכך התקבלה תמונה של האובייקט המצולם. למכשיר זה חיבר ניפיקוב נורה חשמלית אשר רמת ההארה שלה הייתה פונקציה של הזרם החשמלי, וככל שהזרם היה עוצמתי יותר, כך הנורה האירה בעוצמה גבוהה יותר ולהפך.

בצורה כזו הצליח ניפיקוב ליצור תמונה בסיסית אשר הורכבה מעשרים נקודות אור, אבל הישגו המשמעותי היה בכך שהוא הצליח ליצור תמונה אשר הומרה לאות חשמלי שאחר כך בצורה הפוכה הומר לצורה ויזואלית. הישגו של ניפיקוב היה טכני בעיקרו, על בסיס המרת אות ויזואלי לאות חשמלי, ואחר כך שהומר חזרה לאות ויזואלי, ההישג אשר קידם מאוד את רעיון ומימוש המצאת הטלויזיה.

רק כעבור כשלושה עשורים בשנות ה20 של המאה הקודמת, כשהעניין בטלויזיה גבר החלו להתעניין מחדש במערכת של ניפיקוב.

האיש שהוביל את העניין היה ג'ון לואי בירד, סקוטי שלמד הנדסת חשמל באוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד. בירד הבין כי פועלו של ניפיקוב יכול לשמש בסיס לטלויזיה בשילוב של שני אלמנטים בצורת תרגום אות ויזואלי לאות חשמלי ולהפך, וכן אפשרות להעביר אותו באוויר. בירד שכלל את המערכת שבנה ניפיקוב והעלה את מספר החורים שבדיסקה של ניפיקוב לשלושים, כדי שהתמונה שתיווצר תהיה ברורה יותר. כמו בתחום הדפוס, ככל שיש יותר נקודות כך תמונה הופכת להיות ברורה יותר. כדי ליצור את אשליית האנימציה (התנועה), הוא החליף במכשיר שלו את קצב החלפת התמונה לחמש בשנייה, וכך הוא הצליח לשדר צילום של בובה, להעביר אותו באוויר ולקלוט אותו במקום אחר. הישגו שיכנע את חברת השידור הבריטית bbc לתמוך בניסויים נוספים כדי לקדם את רעיון הטלויזיה.

לאט לאט גברה רמת הסריקה של התמונה עד לארבעים נקודות אור בשנייה. בירד הגיע לשלב של מימוש הטלויזיה המכנית שהייתה מסורבלת עד מאוד אך העתיד היה צפון בטלויזיה האלקטרונית. הטלויזיה שלו בעצם היוותה אטרקציה בכך שתמונה מרחוק נקלטה על ידי מכשיר אשר תירגם תמונה לזרם חשמלי שבפעולה הפוכה תירגם אותה לתמונה. על כל פנים עובדה זו הוכיחה כי יש כאן בסיס ריאלי לבניית טלויזיה שיכולה להצליח טכנית ומסחרית. אגב, יש לציין שבמכשיר טלויזיה קיים גם ערוץ קולי והרי שניסו להמציא את הטלויזיה, המדיה הרדיופונית כבר הייתה קיימת וצריך היה רק לשלב במכשיר הטלויזיה את האפקט הקולי שפעל סימולטנית לצד האפקט הויזואלי.

זה הוא חלקו הראשון של המאמר של עוסק בהמצאת הטלויזיה והתפתחותה לדורותיה וחלקו השני של המאמר יובא בהמשך.