עבודות אקדמיות בתשלום, חוקי? מוסרי?

כשסטודנט מעדיף לשלם למישהו שיכתוב עבורו עבודה אקדמית, האם זה מוסרי? האם זה חוקי?
ננסה לענות על השאלות הללו ממספר היבטים.

השאלה המוסרית

מבחינה מוסרית, הגשת עבודה שלא נכתבה על-ידי הסטודנט, היא הפרה של הקוד האתי בין הסטודנט לבין המוסד בו הוא לומד, בצורה פשוטה ניתן לומר שזו התחזות או רמאות.

האם המשמעות היא שאסור לנו מבחינה מוסרית לקנות עבודה אקדמית?
התשובה לכך היא פשוטה – לא! אין שום בעיה מוסרית לקנות עבודה אקדמית, הסוגיה היא אופן השימוש בעבודה כזו.
כיום, בעידן הדיגיטלי, כאשר העבודות מוגשות דרך המייל או בממשק של מוסד הלימוד, אפשר הרי לעשות "העתק-הדבק" ובזה התסיימה המלאכה. פעולה כזו היא לא מוסרית, אולם אם השימוש בעבודה הקנויה הוא כמקור, כבסיס, ככלי עזר לעבודה מקורית של הסטודנט, הרי אין בכך פסול ולמעשה מדובר בשיפור יכולות האינטגרציה של הסטודנט.

השאלה החוקית

גם כאן, בדומה לשאלה המוסרית, צריך לבחון את התקנון, או ההסכם בין הסטונדנט למוסד הלימוד. סביר להניח שמצויין במפורש שכל העבודות של הסטודנט ייכתבו על-ידו ויהיו עבודות מקוריות. הפרה של הסכם זה ניתן לשיפוט על-ידי מוסדות האוניברסיטה, או במקרים קיצוניים – ממש בחינה משפטית מול חוק החוזים.
יחד עם זאת, כאשר סטודנט משתמש באופן ראוי בעבודה אקדמית בתשלום, כלומר – מסכם או מסנן מתוכה את הדברים הרלוונטיים לעבודה אותה הוא מגיש, מדובר בפעילות אקדמית לגיטימית של איסוף חומר ועריכתו.

השאלה המעשית

כעת, כאשר הבנו שקניית עבודה אקדמית היא פעולה חוקית ומוסרית, תחת ההנחה שהסטודנט לא מגיש את העבודה הזו כאילו הוא כתב אותה, נותר לבדוק היכן וכיצד קונים עבודה אקדמית.
קיימים אתרים רבים שמתווכים בין סטודנטים, האתר המומלץ שלי הוא סמרטר, מסיבה פשוטה – מגוון עבודות עצום, נוחות החיפוש, והיצע עבודות דומות לכל עבודה שמחפשים, אם הראשונה שעולה בחיפוש פחות מתאימה לנו.