סוכריות על מקל

תהליך ייצור הסוכריות נעשה ע"י המסת סוכר במים או המסת סוכר בחלב , מטרת התהליך היא הפיכת המים או החלב לסירופ.

לאחר שמתקבל הסירופ המבוקש  עוברים לשלב השני בתהליך יצירת הסוכריה – בשלב זה מורתח הסירופ עד להפיכתו של הסירופ לקרמל . כאשר הקרמל מתקרר לאחר הרתחתו התוצר שנוצר מתהליך זה הוא בעצם הסוכריה המבוקשת.

בתהליך זה מייצרים גם סוכריות טופי , סוכריות גומי וכו' . ההבדלים בין סוגיע הסוכריות הם מסיסותו והתוספים כגום צבעי המאכל חומרי טעם וריח שמוסיפים בבזמן "בישול" הממתק.

את המרקם של הממתק אנו קובעים לפי ריכוז הסוכר בסוכרייה . ככל שאנו יותר מצמצמים את הסירופ כלומר ככל שיותר מים מתאדים בזמן הרתחת הסירופ ריכוז הסוכר בסוכרייה גדל יש לזכור שנגזרת של תהליך זה הוא: ככל שריכוז הסוכר גדול יותרכך נקודת הרתיחה גבוהה יותר.

מכאן אנו גוזרים את ריכוז הסוכר  כלומר מרמת הטמפרטורה.

ככל שרמת הטמפרטורה לרתחיה גבוה יותר כך ריכוז הסוכר גבוה יותר ויוצא בזה שהממתק קשה יותר.

אחד הסוגים הבולטים של סוכריות הם סוכריות על מקל .

סוכריה זו המורכבת מסוכר מוקשה הטבול על מקל , הסוכריה משמשת למציצה או לליקוק והיא בעצם סוכר קרוש על מקל .

סוכריה על מקל היא אחד הממתקים הפופולרים בעולם והיום אין כמעט מדינה שלא מתהדרת בסכריות על מקל המיוצרות בתחומי המדינה. סוכריה על מקל מגיע בשלל צורות , טעמים ,צבעים וגדלים שונים.

טור הזהב של סוכריות על מקל היה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת בארה"ב אשר הביאה את הייצור של סוכריות על מקל מייצור ידני ועצמי לייצור המוני ותעשייתי .

המונח עצמו של סוכרייה על מקל נהגה לראשונה באנגליה הויקטוריאנית משהו בסביבות שנת 1769 אך המקום בו יוצר לראשונה סוכריה בתהליך אוטמטי ע"י מכונה היה בסן פרנסיקו שבקליפרוניה או רסין שבויסקונסין – הויכוחים הם עד היום .