המטבח התל אביבי

ישראל היא מדינת מהגרים. יהודי כל העולם הביאו איתם את המאכלים הנהוגים ויחד עם המאכלים של הפלסטינים אזרחי ישראל ושאר ילידי הארץ יצרו מטבח מיוחד במינו, המשלב סוגים שונים של מאכלים מכל הסוגים.

אז מהו המטבח התל אביבי או הישראלי?

ייתכן כי התשובה לשאלה איננה קבועה ולכל הפחות, כך נראה, התשובה היא שילוב של כמה וכמה מטבחים. אמנם מאז העלייה החדה במודעות לאוכל האיכותי, בהחלט היו ניסיונות מקוריים לצקת תוכן במושג מטבח ישראלי – חלקם אף ניסיונות מעניינים ביותר וללא ספק טעימים, אולם קשה לדעת איזה מבין המנות החדשות שמיוצרות בישראל הן מנות האוכל הישראליות.

כיום, משנופץ המיתוס של "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ", אפשר לומר בקול את אשר היה ידוע לכל חובב היסטוריה ממוצע – ההתיישבות באיזור ישראל מתמשכת מאות שנים לאחור, ותמיד היו כאן אנשים; גם לפני העליות השונות של הציונים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. האנשים שחיו כאן, ייתכן כי חלקם הם צאצאים של ישראלים שחיו כאן עוד מימי חורבן הבית הראשון; חלקם אנשים שחזרו לאחר הצהרת כורש, אחרים נשארו כאן כל העת ואנשים שהובאו לישראל על ידי הבבלים במסגרת חילופי האוכלוסין שהם נהגו לעשות בכיבושיהם. בכל אופן לאותם אנשים – היה מטבח משלהם, אשר באופן טבעי ולאור השתלשלות ההיסטוריה היה דומה מאור למטבח הערבי המסורתי, עם המאכלים שאנחנו מכירים מהמטבח המזרחי. חלק מהמאכלים האלה מוכרים גם כמאכלים של עדות שונות מקרב היהודים.

כאשר החלו גלי העלייה השונים, הביאה עמה כל עלייה את המאכלים המסורתיים שלה: היקים הגרמנים הביאו איתם את הוינר שניצל עם הפירה וכמובן גם את הגפילטעפיש; העליות האחרות, כל אחת בתורה, הביאה איתה אף היא את המאכלים היהודיים המיוחדים שלה; אפילו הבריטים ששלטו כאן בימי המנדט, הביאו כמובן את המטבח האנגלי שאולי איננו ידוע כמופת קולינארית, אולם אף הוא הותיר את חותמו באמצעות סנדוויץ' מלפפון, למשל – שנפוץ בישראל עד היום. נראה אפוא כי את התשובה לשאלה לא נמצא בעבר אלא בהווה, וליתר דיוק בעתיד.

אז מה הופך מאכל למאכל לאומי?

האם מאכל לאומי צריך להיות כזה שהומצא על ידי בני הלאום? האם די בכך שמאכל יהיה נפוץ במיוחד במדינה כלשהי כדי להפכו למאכל לאומי? האם המאכל האהוב ביותר ברומא הוא פיצה תל אביב היא העיר שאוכלים בה הכי הרבה פלאפל בעולם?  אם כן, ייתכן כי הפלאפל הוא בהחלט המאכל הלאומי; אולם קשה לחשוב שאם פאייה ספרדית או פיז'ואדה ברזילאית היו נפוצות בישראל היינו יכולים להחשיב אותן כמאכלים ישראליים. התשובה אם כך, נמצאת במאכלים שמומצאים בישראל. אנחנו עדיין מחכים כנראה לאותה מנה אשר תהפוך להיות סמל מובהק של ישראל. על פי ויקיפדיה, מאכל לאומי הוא מאכל הנתפס כטיפוסי ואופייני לבני לאום, קבוצה אתנית או איזור גיאוגרפי מוגדר ומזוהה באופן מובהק עם אזור זה. קשה לומר, כי פלאפל הוא מאכל כזה, למרות החיבה הרבה של ישראלים לפלאפל.

ישנם דברים שהם ישראליים באופן מובהק, כמו האופן בו אנחנו מברכים אחד את השני כאשר אנחנו נפגשים ונפרדים (אהלן ו- יאללה ביי – שהן ברכות ישראליות לחלוטין אף על פי שאף אחת מהן איננה בעברית); עד שיומצא או נגלה את המאכל הלאומי הישראלי, ניאלץ להתאזר בסבלנות וליהנות מהמאכלים שבדרך.