למה תתקדם רק כשתפסיק לעשות מנוי לאול ג'ובס ושאר אתרי דרושים בתשלום?

השעה 4:00 בבוקר ואני כותב לך.

לא כי קשה לי לישון, אלא כי אני חייב לשתף אותך.

קמתי עכשיו כי אני רגיל לקום בשעות האלה ולרוץ.

אבל ביום רביעי בבוקר שברתי את הרגל בריצת הבוקר.

אני רץ בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

האמת היא שהתכוננתי לחצי מרתון ערד-מצדה, שהיה

אמור להתקיים הלילה הזה ב7.8, בשעה 2:30 לפנות בוקר.

התרגשתי, התאמנתי ושאלתי את עצמי בכל פעם שהיה

לי קצת קשה- למה אני עושה את זה?

נתתי לעצמי תשובות כמו:

כדי להיות בריא, להיות חזק, זה חשוב… אבל כל התשובות 

האלה לא סיפקו אותי. אז חזרתי במחשבה לאחור, ונזכרתי

איך פעם אחרי פעם ניסיתי למצוא את המקום המדויק שלי בקריירה.

ניסיונות אלה הביאו אותי שוב לאותם אתרי דרושים, לשלוח 4 גרסאות

של קורות חיים לתפקידים שאני בכלל לא רוצה. ובכל פעם שהחלפתי

עבודה או הלכתי לריאיון עבודה הרגשתי שעמוק בפנים אני תקוע, חסר

ודאות ולא יודע באמת מה אני רוצה מעצמי…

אז בכל פעם שהיה לי קשה בריצה, נזכרתי במקום שהייתי בו והבנתי

שבכל פעם עשיתי מה שכולם עושים וחזרתי לאותם אתרי דרושים

ושלחתי כמה גרסאות של קורות חיים.

מבלי קודם כל לעצור ולהבין לעומק מה אני לא עושה נכון? מה אני צריך

לפתור בתוך עצמי כדי להתקדם? מה לא לעשות כמו כולם? איך למצוא

את הדרך שהיא שלי ורק שלי?

וזו התשובה שחיפשתי בזמן הריצה- לעשות את הדבר הזה שמייחד אותי.

שלא עושה אותי כמו כולם. שדרכו אני מתחבר לעצמי. שעוזר לי לנצח

את עצמי. במקרה שלי זו הריצה. במקרה שלך זה יכול להיות כל דבר אחר.

תלוי מה הסיפור חיים שגדלת לתוכו? ומה אתה מסתיר? וסוחב איתך?

נחזור ליום רביעי-

אני אוהב ריצת שטח. אני אוהב לרוץ מוקדם בבוקר בשעות החושך ולבד.

זה מחבר אותי לעצמי, למקורות העוצמה שבי.

יש לי פנס ראש טוב וכל מה שאני צריך למקרה חירום בתיק גב מיוחד.

קמתי, שתיתי קפה שחור, מעט מים, אכלתי תמר ושני שקדים ויצאתי.

תוך כדי ריצה אחרי 2 ק"מ החלטתי לשנות מסלול ולתקן למסלול כביש

כי חששתי שמהחום של הימים והלילות האחרונים יצאו נחשים, אז תיקנתי

מסלול בטוח יותר- הכביש.

אחרי ק"מ אחד סובבתי את הרגל בסדק שהיה בכביש. עצרתי. קשרתי את

השרוכים חזק ושיערתי שיש לי נקע. הסתובבתי וחזרתי חזרה לרכב בצליעה.

בצילום הרנטגן, גילו שיש לי שבר בעצם התריס החמישית ברגל ימין. זו העצם

שמתחברת לזרת ברגל. ממש באמצע כף הרגל. שבר קטן. כמו שבר הליכה.

אחרי חצי שעה אני מוצא את עצמי בגבס, עוצר את הריצה ל5 שבועות ולומד

להתנהל עם מגבלה חדשה. לכל הקורסים והרצאות שלי אגיע בחודש אוגוסט

עם הגבס והקביים…  חוויה מעניינת.

מאז אני שואל עצמי מה השיעור?

ונראה לי שהבנתי- חששתי ממסלול עם נחשים וחיפשתי מסלול בטוח יותר. אבל

דווקא על המסלול הבטוח נפצעתי פציעת ספורט.

מוסר השכל: כשאתה מחפש את המסלול היותר בטוח, תדע שהוא מסוכן הרבה

יותר כי אתה פחות דרוך והוא מרדים אותך. לכן המסלול הבטוח לכאורה, מסוכן

הרבה יותר.

בדיוק כמו בקריירה!

כשאתה הולך על הדרך הקלה והפשוטה של שליחת קורות חיים כי לא טוב לך בעבודה.

כשאתה מיד מחליף עבודה כי נמאס לך שמתייחסים אליך בזלזול.

כשלא בא לך לקום בבוקר לעבודה כי אתה מרגיש לא מוערך במקום העבודה.

כשאתה עושה מה שכולם עושים- מחפשים קיצורי דרך ואת הדרך הבטוחה,

אני מבטיח לך ששוב תגיע לאותו מקום ותרגיש חסר כיוון.

אז מה אתה צריך לעשות?

פעם ראשונה לעשות עבודה יסודית עם עצמך מה אתה רוצה באמת?

להפסיק לשלוח קורות חיים מבלי לבנות פרזנטציה טובה שבה אתה

מציג את מקורות העוצמה האמיתיים שלך (מבלי להסתיר!!).

להפסיק לעשות מנוי לאול ג'ובס ושאר אתרי דרושים בתשלום.

להתרחק מכל "היועצים" שסתם זורקים עיצות לאויר.

לקבל החלטה למצוא את הפתרון פעם אחת ולתמיד כדי שלא תחזור

בעוד שנה שוב לאותו מקום.

להכיר את עצמך ואת הסיפור האימיתי שלך.

לשבור את הדבר הזה בסיפור חיים שלך שתוקע אותך.

אבי  

============================== 

לשיחת ייעוץ חינם שתאיר לך את הכיוון הנכון שלך- לחץ כאן

להורדת מדריך 7 השלבים הפשוטים לעבודת חלומותיך