להקשיב לעצמך

חינכו אותנו להקשיב להורים, למורים, למפקד בצבא ולבוס בעבודה ושכחו ללמד אותנו להקשיב לעצמנו. התוצאה היא שרובנו לא סומכים על עצמינו מספיק ומחפשים אישור אצל אחרים לביצוע רצונותינו. מצב זה באופן טבעי גורם ליתר בלבול, כיוון, שלכל אדם דעה אחרת…

למעשה את המשפט שאומר שלא לימדו אותנו להקשיב לעצמנו, צריך לחלק לשנים כדי שהוא יהיה יותר מדויק – דגש על שלא לימדו אותנו ודגש על הקשבה לעצמנו.

הקשבה לעצמנו. בכל שניה, דקה ושעה אנחנו מקשיבים לעצמנו ולא משנה מהו הנושא. למעשה, אין פעם אחת במשך החיים שאנחנו לא מקשיבים לעצמנו. כשאנחנו מבקשים אישור של מישהו, אנחנו קודם כל הקשבנו לעצמנו ובחרנו לבקש אישור. כשאותו אדם נתן לנו את דעתו, אנחנו בוחרים אם לקבל אותה או לדחות אותה.

מסקנה, אנחנו תמיד מקשיבים לעצמנו ובוחרים לבד מה נכון עבורנו ומה לא- גם כשזה לא נראה כך (ניתוח המקרה תמיד יראה לך שהקשבת לעצמך).

קבלת ״אישור״ לדרך שבחרתי. מה הסיבה לכך שאנחנו צריכים אישור של אדם נוסף? הרי, אם השאלה לא מבוססת על מדע מדויק, אלא שאלה שאין לה תשובה וודאית (אלא בדיעבד), כגון באיזה מקצוע לבחור, האם לסיים את היחסים או לא, או אפילו איזה חולצה ללבוש, האם לאדם אחר יש תשובה טובה יותר מהדרך שבה אבחר בעצמי? התשובה היא לא.

הסיבות שאנחנו מעדיפים לבקש אישור למעשינו, הן שתיים עיקריות- הראשונה, היא לשמוע דעה נוספת שייתכן ולא חשבנו עליה וזה לגיטימי. הסיבה השנייה היא כדי לא לקחת אחריות על מעשינו כי אולי זו תהיה טעות.

כשאנחנו מבקשים לשמוע דעה נוספת זהו מקום נפלא להיות בו, מכיוון שהוא נובע מתוך תהליך של הקשבה לעצמנו בו בדקנו מה נכון לנו, מה מתאים לנו, מה לא ברור לנו… וכרגע אנחנו פתוחים לשמוע נקודות חדשות שאולי לא חשבנו עליהם, דבר שישפר את אופן קבלת ההחלטה. סופו של תהליך זה, הוא בחירה אישית.  

לעומת זאת, כשאנחנו מבקשים אישור למעשינו אנחנו עושים מניפולציה על עצמנו, אנחנו מסירים את האחריות מעצמנו ומעבירים אותה לאדם אחר. אם נכשל, נוכל לומר לעצמנו שזה לא בגללנו, זה בגלל אותו אדם שהקשבנו לו. נשמע מוכר? דע שאתה פוגע בעצמך- אתה מחליש את החוסן הנפשי שלך ובאופן ישיר, אתה פחות מעריך ובוטח בעצמך.

כשאני טוען שלא לימדו אותנו להקשיב לעצמנו, אני מתכוון שלא לימדו אותנו לברר עם עצמנו  מה נכון לנו ואיך לזהות לבד את התשובות לשאלותינו. שתי נקודות אלו משמעותיות מאד לבניית חוסן נפשי, היוצר אדם שמוכן להתמודד מול החיים וללמוד מהם.

אנחנו תמיד צועדים בנתיב כלשהו, נתיב שהחברה סללה או נתיב שבחרנו לעצמנו. בחירה בנתיב החברה מונעת מפחדים ומהלא ידוע. האבסורד הוא שרוב הסיכויים שנתיב זה משרת יותר את החברה מאשר אותנו. בחירה בנתיב שלך עצמך מונעת מתוך חוסן נפשי.

לך יש יכולות אחרות משל אחרים, ניסיון חיים אחר, אתה מתרגש מדברים שלאחרים לא עושים כלום, נמשך לנושאים מיוחדים שאחרים לא מתעניינים בהם. ולכן עשה טובה לעצמך, למד איך לשאול את עצמך את השאלות הנכונות ואיך לקבל תשובות בכוחות עצמך. וותר על האישור מאחרים ותהמר על עצמך, כי כשתעשה מה שנכון לך, תחייה בדרך שיותר מתאימה לך. או לפחות תוכל לשיר כמו פרנק סינטרה: I did it my way

רשם:

דרור גבע

תורת ההתמודדויות.

www.drorgeva.co.il