מאפייני גיל ההתבגרות- מה חשוב לנו לדעת ולמה?

גיל ההתבגרות מהווה גשר ארוך, סבוך ומבוטל במעבר בין ילדות לבגרות.

גיל זה אינו מסע רק של המתבגרים אלא לכל המעגלים שסביבם- משפחה, בית ספר, תנועת הנוער, עבודה וכו'… בתוך מסע זה חלים שינויים רבים פנימיים וחיצוניים- מסע במעבר בין תלות לעצמאות, של גיבוש זהות ובניית העצמי. מאפייני גיל ההתבגרות אינם משהו שעלינו להלחם בו, אלא להכיר בו ולהבין אותו על מנת לדעת כיצד להתמודד עם המתבגרים וכיצד להביט אליהם בדרך מכילה, מבינה ומקבלת יותר.

מאפיין ראשון ומשמעותי הוא השינויים הפיזיים, הם מתחילים להראות אחרת, להישמע אחרת, יש להם עיסוק מתמיד איך הם נראים- אך לרוב זהו עיסוק שלילי, ביקורתי, נוקשה. מעטים אלו שמחמיאים לעצמו מרגישים טוב עם המראה החיצוני שלהם. הם נוטים להקצין כל דבר ולהסתכל על כל חצ'קון או השמנה כאסון נוראי שפוסל אותם ומקטין אותם אל מול חבריהם. אף על פי שישנה תופעה ידועה "סלפי" שבה נראה כי הם אוהבים את עצמם, ישנה ביקורת בלתי פוסקת על תמונות אלו ולפני שתמונה נבחרה היו אלף לפניה שצולמו. מאפיין זה של שינויים פיזיולוגיים משפיע מאוד על תחושת הביטחון העצמי שלהם, מי אני , כיצד אני נראה, מי אני לעומת חבריי…לכן חשוב מאוד שהם ישמעו מכם מחמאות, מקבלו מכם פרגונים על השקעה וטיפוח במראה החיצוני. הם יוצאים מהבית  לעולם חברתי קשה ומלא לחצים . תנו להם לצאת בתחושה טובה.

כהורים למתבגרים וודאי שמתם לב שהמקום אותו אתם תופסים בחייהם של הילדים שלכם משתנה, מצטמצם והקבוצה שהכי בולטת בחייהם היא כרגע קבוצת השווים- החברים שלהם, בני גילם.  כהורים עליכם להבין שחלק זה הינו חלק טבעי בתהליך ההתבגרות והוא נובע מתוך תחושת הנוחות והשייכות שנמצאת בקרב חבריהם, שלפי עיניהם חושבים כמוהם, מבינים אותם, מרגישים כמוהם, עוברים אות אותם חוויות שהם חווים. נכון שגם אתם הייתם ביגל הזה ונכון שגם איתכם הייתם רוצים שהם יחושו בנוח. ובכל זאת מאפיין זה של גיל ההתבגרות באל הזמין אתכם להבין מה משמעותי יותר עבורם , לא לראות בכך זילות במשפחה או פתיחה של תחרותיות אלא כהזדמנות עבורם לבחון מי הם מול הדומים להם.

כתוצאה ממאפיין זה מתקיים מאפיין נוסף שמוביל את המתבגרים לרצות להשתחרר כמה שיותר מההורים, להיות עצמאים ופנויים ואירועים שלהם ולא לפעילויות משפחתיות. הם מעדיפים להתבודד בחדר או להיפגש עם חברים מאשר לבלות עם המשפחה. רצון זה אינו נובע מתוך חוסר רצון להיות שייך למשפחה או חוסר הערכה לבית בו הם גדלים אלא לרצון שלהם לגלות את עצמם, לתת לעצמם זמן שהוא שלהם ולא לחיות בתוך תבניות זמן ברורות שהוכתבו להם על ידי אנשים חיצוניים בלבד- כגון הורים ומורים. אל  תכעסו על הילדים שלכם כשהם מתבודדים, אתם למעשה מאפשרים להם את השקט והזמן שלהם, מכבדים את הרצונות והצרכים שלהם. אתם כן יכולים להגדיר זמן משותף יחד, להבהיר את הציפיות שלכם מהם, אך ציפיות אלו לא יכולות להתעלם או לבטל את הצרכים של הילדים שלכם. ככלת שתתנו להם את המרחב שלהם כך הם ירגישו יותר בטוחים ויותר נוח איתכם וירגישו שאתם הורים מבינים יותר ובהמשך לכך גם יפתחו אליכם יותר, כי זה יגיע ממקום נוח וטבעי ולא מתוך עמידה בציפיות שלכם בלבד.

ככל שתתנו להם לנוע בחופשיות בתוך הגבולות הברורים שלכם כך הם ירגישו בטוחים יותר. תחושת הביטחון הזו תעזור להם במצבים מסוכנים המאפיינים את גיל ההתבגרות. מאפיין זה כולל בתוכו את הסקרנות, הדחפים להתנסות בדברים חדשים, ברצון לפרוץ גבולות, לדחות סיפוקים. יש להם רצון להצליח במצבים מסוכנים והם פועלים מתוך אמונה ש"לי זה לא יקרה". מאפיין זה הינו אחד המאפיינים המדאיגים ביותר. כהורים עליכם לשים את הגבולות מתוך הסבר מה עומד מאחורי גבולות אלו- איזה תחושות וחששות שלכם, שיתוף בסיפורי מקרה מהזמן בו אתם הייתם מתבגרים, עמדה ברורה מה אתם חושבים על התנהגויות מסכנות למיניהם (שתיית אלכוהול, נהיגה ללא רשיון וכו..), יחד עם זאת לצידם אמורה להישמע אמירה ברורה- שאם קרה מקרה אתם תהיו שם בשבילם, לעזור, להציל, גם אם זה אומר להגיע לקצה השני של המדינה. אחרת הם לא יספרו לכם מה קורה להם בחיים, הם יסתירו מכם כל מעשה קונדס או כל פעילות מסכנת אמיתית מתוך חשש לביקורת שתגיע מכם במקום הרצון להיות שם בשבילם קודם כל ואחר כך לטפל בבחירה השגויה ובחוסר האחריות.

כמאמנת אישית המלווה כבר שנים רבות בני נוער אני רואה שזו תקופה לא פשוטה ולרוב רואים בתקופה זו כרצופה אכזבות, מריבות וכעסים. הבנה של מאפייני גיל ההתבגרות וזיהוי שלהם אצל הילדים שלכם צריכה להוביל אתכם גם לתחושת רווחה- שהילד שלכם מתפתח, גדל, מתעצב. וכעת לכם כהורים יש תפקיד חדש וחשוב יותר בעיצוב הזהות שלו ויכולת שלו לצאת לחיים כעצמאי ובעל מסוגלות ויכולת.

העובדה שהם מתמרדים, בודקים גבולות, מתרחקים היא הדרך שלכם לבחון מי הם, להיות אישיות עצמאית- שחושבת, מרגישה ופועלת. לכן, כהורים עליכם לעשות בדיקה מה חשוב לכם להנחיל להם בתקופה זו. מהם הערכים שמובילים אתכם בשיח איתם, בחינוך, באוירה הביתית והמשפחתית. איפה אתם כהורים תורמים את חלקכם כמהווים דוגמה, כמשפתים בעצמכם, בחיזוק הביטחון העצמי שלהם ובהעצמת הילדים בתקופה סבוכה זו.

בתקופה זו לא תמיד אנחנו רואים למול עינינו את הילד שגידלנו עד כה, לא תמיד אנחנו רואים את הילד שקיווינו שיהיה לנו, אנחנו רואים מישהו שהוא שונה מאיתנו- ככל שנראה בשוני הזה כמשהו טוב, עם יתרונות, עם פרשנות חיובית. כך נצליח להביט בהם בהתרגשות וגאווה. נסו לחשוב לרגע כיצד אתם תופסים את הילדים שלכם בתקופת גיל ההתבגרות- מה התכונות והמאפיינים שלו שאתם אוהבים יותר ואוהבים פחות. מה הכי מכעסי אתכם או מאכזב אתכם. תנו דווקא לאלו משמעות חדשה, טובה יותר, כזו שתעזור לכם להוביל את הילדים שלכם לאהוב את עצמו ולא להמעיט בערכו ומשמעותו הפנימית . זה התפקיד האמיתי שלכם!