שקוף, לב שקוף, סדנת שקוף – בריחה ותחליף

בריחה ותחליף

הדברים מובאים משיעורי סדנת שקוף 

כאשר ישראל חנו על ים סוף, הם התחלקו לארבע כתות, ובעצם אנחנו פוגשים כאן ארבע צורות התמודדות עם צרות, או אולי ארבע צורות בריחה מהתמודדות. ואנו רואים שריבונו של עולם דוחה את רובם, ואלו הם:

א.      יש שאמרו נחזור למצרים ,

ב.      מהם אמרו נצא להלחם,

ג.        מהם אמרו נצעק אל השם,

ד.      ומהם אמרו נקפוץ למים.

והקדוש ברוך הוא  דחה את כל הכתות, לאומרים נחזור למצרים אמר " לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". לאומרים נצא להלחם , ענה השם ילחם לכם. לאומרים נצעק אל ה' אמר "מה תצעק אלי" דבר את בני ישראל ויסעו. לאומרים נקפוץ לים, אמר התייצבו וראו את ישועת השם.

הבא נבחן את השיטות השונות.

א.      רק לצעוק אל ה'–

הכת שצווחת להשם,היא רואה בניסיונות מבחן אמונה, היא טוענת שצריך לפתור בעיות משורשם, השורש נמצא בשמים. אם ריבונו של עולם יקבל את תפילותינו, בכלל לא משנה לנו כיצד המצרים ימוגרו ואיך נינצל, ולכן עלינו רק להתפלל. אבל לפי המדרש וגם ברש"י – השם מפסיק את תפילתם, עכשיו לא העת להרבות בתפילות, הוא בא לומר לחבורת תהילים נגד טילים, לא בכל זמן התהילים הם הפתרון לבעיות, למה?

הבעיה –

הבעיה של אנשי התפילות שיכולה להיות, היא ההתנערות שלנו מאחריות. השם ברא אותנו כדי שנפעל בתוך המציאות באופן שקוף ונתקן אותה, ואנו לעיתים מעדיפים להשאיר לאלו-הים את הפתרונים. ברם חשוב להדגיש שהשם לא ביטל את מקום התפילה לכת זו על פי המדרש, אלה אמר להם לא העת להאריך בתפילה.

ב.      מלחמה –

הכת שאמרה נצא להלחם, זו שמרימה את דגל ההשתדלות, הם לוקחים אחריות על המצב. נשמע טוב, לא?  אבל למרבה הפלא גם אותם דוחה השם, ואומר להם שלא תמיד מלחמות הן הפתרון לבעיות.

הבעיה –

הבעיה שיכולה להיות לנלחמים, שהם סופרים את האויבים, ושורפים הרבה אנרגיות על המלחמות, לפעמים אנו צריכים להמשיך בדרכנו והאויבים ייעלמו מחיינו. לכת זו ישנה גם נטייה לתלות את ההצלחות בהשתדלותם הם ולשכוח את שומר ישראל. לכן אומר להם הקב"ה, השם ילחם לכם ואתם תחרישון .

ג.        לחזור למצרים

הכת שרצתה לחזור למצרים, ניכר עליה שהיא בורחת מהתמודדות, היא לא מספיק מאמינה בעצמה, בדרכה ובכוחותיה. היא מוכנה לוותר על חרותה ועצמאותה בתמורה לביטחון ויציבות. אנשיה היו הראשונים שהתעוררו לצאת ממצרים, אבל גם הראשונים שחשבו לחזור אליה חזרה. השם עונה להם שמצרים כבר אינה מקום בטוח כלל. ישנם זמנים בחיים שבהם הדבר הכי בטוח הוא דווקא לקפוץ למים, השם נותן להם שעור, כיצד לבנות יציבות ובטחון בחיים, התולה את בטחונו בחברות ביטוח, או בבני אדם סופו להתאכזב, ארור הגבר אשר יבטח באדם. רק נקודת משען אחת יציבה ישנה בעולם, הבוטחים בהשם כהר ציון לא ימוט לעולם ישב (תהלים קכה)

ד.      לקפוץ למים

המפרשים מסבירים שכת הקופצים למים אינם מיואשים אלה מלאי תקווה, הם הסיקו שאין מה לחזור לצרות, גם לא הזמן לתפילות ומלחמות, אלה לקבוע עובדות.

כשאנו לעיתים תקועים בחיים, לא מוצאים מפלט, לא מוצאים את הדרך, המצב נראה קשה כקריעת ים סוף, הפתרון היעיל הוא להתחיל ללכת, לא לוותר להתחיל לעשות משהו אפילו קטן לשיפור המצב, למרות שהוא כשלעצמו לא יכול להציל אותנו, אבל ככל שאנו מתקדמים, פתאום אנו קולטים שהים יותר רחוק משחשבנו ואפשר להתקדם עוד, וכך שוב ושוב עד שאנו קולטים שעברנו את כל הים לצידו השני.

את הכוח לזה אנו מוצאים בנקודת האמונה, השם מאמין בנו ורוצה שנצליח , מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו.

שבת שלום!

 *ניתן לקרוא עוד משיעורי הסדנה בבלוג סדנת שקוף