עבודה סוציאלית אימון ומה שביניהם

www.lifecoacher.co.il

מה יכול האימון לתרום לעבודה סוציאלית? 

בעשור האחרון מתרחשים תהליכים מקצועיים ומתפתחות מגמות הבוחנות את הנעשה בתחום העבודה הסוציאלית, מצד אחד ישנה התמקצעות הולכת וגוברת של העובדים בתחומי התמחות, העמקה של הידע בתחומי טיפול בפרט, במשפחה בקבוצה ובקהילה והן באוכלוסיות מגוונות. ההתמקצעות מתקיימת בתוך הארגון ומחוצה לו באופן פרטי. מצד שני עובדים רבים מחפשים כלים מחוץ לעבודה סוציאלית בתחומי הגישור ואימון.
לאחרונה גדל מספרם של העובדים הפונים ללימודי אימון, חלקם מעשיר בזה את ארגז הכלים המקצועי שלו וחלקם עוזב את המקצוע והופך למאמן במשרה מלאה . 

הטיפול המסורתי הינו עדיין הזרם המרכזי בעבודה סוציאלית, למרות שבשנים האחרונות נשמעים קולות הקוראים לשינוי הפרדיגמה המקצועית. אין לי ספק שחדירה של תפיסת העולם של האימון עם הכלים המקצועיים הנלווים ישנו את פני העבודה הסוציאלית.
בשנים האחרונות הוכנס נושא האימון ותפיסת העולם האימונית לקורסים של מנהלי מחלקות רווחה. מגמה זו ההולכת ומתרחבת תיתן אותותיה במחלקות, שכן היא תביא לשינוי הפרדיגמה המקצועית של המנהלים והעובדים הלומדים אימון באופן עצמאי וכשתתקיים מסה קריטית יחול השינוי במגמה.

פרופ' בואן – מנהל בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת צפון קרוליינה – אמר בכנס "למידה מהצלחות" , שארגן פרופ' רוזנפלד, שיש לשנות את הפרדיגמות בעבודה סוציאלית. 
תפיסות העולם של פרופ' רוזנפלד ו"גישת הכוחות" המובאות בספר "מן הכוח אל הפועל" בעריכת בן ציון כהן ואלי בוכבינדר ,יכולות לשמש גשר בין העבודה הסוציאלית המסורתית לאימון.

כעו"ס שעבדה כ 16 שנים באגף רווחה ועוסקת זה כ 16 שנים בהדרכה יעוץ ופיתוח גישה קהילתית במחלקות רווחה ברחבי הארץ,אני מכירה מקרוב,את הלך הרוח בחלק מהמחלקות

הפרדיגמה של העובדים הסוציאליים השולטת במחלקות – 

1. הלקוחות  הינם לרוב אוכלוסיות חלשות, צריך לדאוג להם, אסור לדרוש מהם יותר מדי ולחשוף אותם לסיכונים .
2. מאחר והלקוח חלש, לפעמים חסר אונים יש קודם להעצים אותו, ורק לאחר שיועצם לדרוש ממנו לפעול. 
3. העו"ס הוא המומחה למצוקות אנושיות, יודע לאבחן אותם, לטפל ולפתור אותם.
4. העו"ס צריך להיות בעל יכולת הכלה, הבנה וקבלה.
5. טיפול מקצועי רציני הינו טיפול מובנה שיטתי ארוך טווח ומתקיים אחת לשבוע.
6. האחריות לפתרון בעיית הלקוח הינה על העובד .
שינוי הפרדיגמה של העו"ס לקראת תפיסה אימונית תביא לשנוי פני המקצוע.     

בספרו " ניהול שינוי ארגוני – גישות, שיטות ותהליכים" מגדיר עמיר לוי את המושג 
פרדיגמה כ " משקפיים שדרכם אנו רואים ומפרשים את המציאות לכול אדם או קבוצת אנשים
יש הנחות יסוד, דפוסי חשיבה אידיאולוגיה שדרכן הם תופסים ומפרשים את המציאות" . 
העו"ס המטפלים באוכלוסיות החלשות חסרי הישע הרחיבו את ההתייחסות ודרכי הטיפול
גם לאוכלוסיות שאינן נמנות עימן. שימוש בתפיסת העולם של האימון ובכליו תיתן לעו"ס
דרך נוספת לעבוד עם האוכלוסייה .

  פרדיגמה של האימון – 

1. הלקוח הוא המומחה למצבו, הוא יודע מה רצונו, להגדיר את מצבו ואת וצרכיו .
2. המאמן אינו יודע, הוא אינו המומחה ואינו מכתיב את האג'נדה ללקוח .
3. המאמן שואל שאלות מעצימות המעוררות לפעולה, אך אינו נותן פתרונות.
4. למאמן אמון מלא ביכולתו של הלקוח לפעול .
5. האחריות הינה של הלקוח .
6. באימון מתייחסים לפעולה לקראת העתיד, סיבות ותירוצים לאי ביצוע אינן רלוונטיות .
7. בתהליך האימון יש מטלות, השינוי חל בעזרת עשייה המביאות לשינוי בחשיבה ובתובנות.
8. האימון מדבר על הגשמה עצמית של הלקוח, מתייחס לשאלות של מהות החיים .

השוואה בין גישת הכוחות בעבודה סוציאלית לאימון קו- אקטיבי  

            גישת הכוחות                                                          אימון

 

1.  מטרת הטיפול 
    פתרון בעיות, שינוי תפיסה, זיהוי וניצול
    הכוחות להביא לתפקוד נורמטיבי. 

2. הפעולה 
    זרקור על הכוחות, היכולות, העבר כמקור
    ללמידה, האפשרות צומחת מתוך המציאות.

3. תוצאות טיפול 
   להביא את הלקוח לתפקוד נורמטיבי.

4.  אחריות 
   על המטפל 

5. מערכות יחסים 
   מטפל – מטופל 

6. כלים מקצועיים 
   אמונה ביכולת, הקשבה, שאלות לאיתור 
   הכוחות .

1מטרת הטיפול
   איכות חיים, איזון, שאיפה למצוינות .

2. הפעולה
   מתוך העתיד, מתוך האפשרויות.

3. תוצאות אימון 
מקסום יכולות הלקוח.

4. אחריות 
   על הלקוח 

5. מערכות יחסים 
   ברית מעוצבת בין מאמן ללקוח. 

6. כלים מקצועיים 
   אמונה, הקשבה, סקרנות, שאלות מעצימות
   ומקדמות .

 

הקשיים של העובדים במקצוע העבודה הסוציאלית בלימוד האימון   

הקושי העיקרי הינו במעבר מעמדת המומחה היודע לעמדת המאמן שאינו יודע, סקרן ומגלה את הידע יחד עם המאומן, במסוגלות לסמוך על המאומן שהוא בעל יכולת ושלם ואין צורך לתקן אותו, ובאי לקיחת האחריות משום שהאחריות מוטלת על המאומן שאין צורך לגונן עליו, לדאוג לו ולהעצימו . 

 שינוי תפיסה זה קשה מאוד לאיש המקצוע שבמשך שנים רכש ידע ומומחיות בתחום, שהיוותה מקור לביטחונו המקצועי, לוותר על המעמד שמקנה המומחיות איננו דבר פשוט. היכולת לפגוש את המאומן ממקום זה פותחת אפשרויות חדשות הנגזרות מהעתיד שאינו ידוע. 
הידע המבוסס על העבר חוסם ואינו מאפשר פעולה מתוך העתיד מכיוון שהוא אינו ידוע.
למרות שבאופן רציונאלי עובדות אילו ברורות – קשה לאמץ אותן. 

האימון אינו מתאים לכל הלקוחות, אלא רק לחלקם. אך עצם התפיסה האימונית תקדם כל מטופל ובתוכם גם את העובד, שלא ישא על גבו כ"כ הרבה אחריות ועומס רגשי .
האימון יעבה את ארגז הכלים של העובד ויעניק לו כלים מעשיים ומובנים, תפיסה מאתגרת ויזרים דם חדש לתוך העבודה הסוציאלית.

הידע המקצועי בנושא תהליכי שינוי שיש לעובדים בצרוף החשיבה והטכנולוגיה של האימון יביא לדיאלוג מקצועי שיוביל להסתכלות חדשה ושונה על הלקוחות. 

ביבליוגרפיה :
1.   לוי, ע. (2000) – ניהול שנוי ארגוני גישות, שיטות ותהליכים – ת"א צ'ריקובר .

2. לורה ויתוורת, הנרי קימפ- האוס, פיל סנדאהל (2006 ) – אימון קו-אקטיבי, יעוץ ועריכה
    מדעית ד"ר ע, טרייסטר – גורן , עורכים :  דניאלה די–נור מוציאים לאור

3. כהן ב' ו א' בוכבינדר (2005) מן הכוח אל הפועל – גישת הכוחות בעבודה סוציאלית 
    ת"א רמות .

4. רוזנפלד י' (1977) למידה מהצלחות – כיצד לעצב עבודה סוציאלית ההולמת את מיודעיה
   חברה ורווח, יז'   361 – 377.

5. דברי ד"ר בואן –  בסמינר דו לאומי, ישראל צפון קרוליינה ספטמבר 1999, ג'וינט, ירושלים

הוסף תגובה