חיים את החיים, ואיפה החיים?

רובנו חיים את חיינו, יום אחר יום, מטפחים בעקביות תפיסות עולם שאימצנו עוד בילדותינו, כאשר היינו תלויים בהורים שלנו, בגננות, במורים, באחים הבוגרים שלנו, ששידרו לנו מתוך רצון טוב וכנה  שהם אלה היודעים מה טוב עבורנו.

הם עשו זאת מאהבתם אלינו, אנחנו האמנו להם בשל תלותנו בהם והערצתנו אותם.

נחרטו בנשמה הרכה שלנו מילים בעלות אופי שלילי שנזרקו לעברנו  על ידי אנשים, ברובם יקרים לנו. המילים נאמרו ברגעי חולשה, לא שלנו,  אך אנחנו לקחנו אותן, אימצנו אותן ונתנו להן משקל וכבוד שלא היו ראויות לו.

בהמשך הן תלווינה אותנו ותשפענה על החלטותינו, על צעדינו ועל שמחת החיים שלנו.

זאת כוחה של המילה!

אלה הם חלק מאותם חסמים שמקשים עלינו להתקדם ולהגיע למחוזות שאנחנו מייחלים להם.

כשהפכנו בוגרים בעלי אישיות מתעצבת, התחילו להתגלות בפנינו נטיות ליבנו, כישורינו וחלומות שרצינו להגשים.

 

לא תמיד אלה הלכו בד בבד עם תפיסות העולם שאימצנו עוד מימי ילדותנו.

לעיתים ידענו למצוא שביל שהוביל אותנו למקום נכון, אך לעיתים הובלנו למקומות לא נכונים, מה שיצר בלבול ותסכול. מה שחיבל בהישגים שלנו וביכולת שלנו להגשים את שאיפותינו.

מכאן ועד לתחושה הקשה של אני לא מאושר, הדרך קצרה.

אני, לאחר שנים רבות של התמודדות עם מצבים קשים, לא פשוטים איבדתי את דרכי .

לקח זמן עד שהבנתי שעלי לעשות מעשה. לחולל שינוי משמעותי בחיי.

קורס אימון אישי שעברתי במשך מספר חודשים במכללת יוזמות, לימד אותי שיש לי את הכלים והיכולת לכך.

תהליך אימוני שעברתי האיר את דרכי, ועזר לי למצוא את אותו השביל שהיה שם תמיד, אלא שאני גיששתי באפלה בלי יכולת לאתרו.

השביל הזה, המיוחד רק לי ובשבילי, הוביל אותי למקום הטוב והשלם הזה שאני נמצאת בו היום.

המחשבות התבהרו. "דיסקים" שנחרטו במוחי עוד מימי ילדותי התחילו לאט לאט להימחק. 

שוב התעורר בי הרצון  לחבק את החיים שהרגשתי כי ניתנו לי במתנה.

הסובבים אותי התחילו גם הם לחוש בשינוי.

גם הרגשתם השתפרה.

חברים רצו בקרבתי.

במקום העבודה קודמתי.

ברגע שחזר אלי האמון בעצמי ושמחת החיים, הדברים כבר קרו מעצמם.

היום יש בי  דחף ,רצון עז ויכולת  לתרום מניסיוני האישי והמקצועי למי שמגשש אף הוא באפילה למצוא את שביל החיים המיוחד לו.

צרו איתי קשר. נעשה זאת ביחד .

זה יקרה !!!!

יונית יעקב

מאמנת אישית

הוסף תגובה