מאמר על פחדים

יהודה פוליקר כתב, הלחין ושר: "מה לעזאזל מפחיד אותי, ומה אותך, שדים בתוך הראש שלי, הם זיכרונות שלך." אכן, פחדים הם חלק משמעותי מאד מאיתנו והרבה פעמים מנהלים את המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו בלי שאנו כלל מודעים לכך.

אי אפשר להפריז בנוכחות של הפחדים בחייו של כל אחד מאיתנו. האם הם מולדים או נרכשים במהלך החינוך שלנו? אליזבת קובלר-רוס, בספרה "המוות חשוב לחיים", מראה שיש רק שני פחדים טבעיים שאיתם אנו נולדים והם קיימים על מנת לשמור עלינו מפגיעה גופנית: נפילה ממקומות גבוהים ורעשים חזקים ולא צפויים. אבל במהלך חיינו אנחנו "רוכשים" המון פחדים: הפחד להיכשל, הפחד מפני דחייה, הפחד להיות לבד, מה שהשכנים חושבים, נחשים, אנשים ועוד ועוד. כל הפחדים הלא-טבעיים האלו הופכים את החיים שלנו לאומללים, קובעת קובלר-רוס, ואז אנו מעבירים אותם לילדים שלנו. זו הבעיה הגדולה ביותר בחיים – הפחד. אנשים מבזבזים 90% מכוח החיים שלהם על פחד."

גם דון מיגל רואיז, בספרו מעורר ההשראה "דרך האהבה" מדבר באופן דומה על פחדים ומקשר אותם לסבל. המוח האנושי חולה במחלה הנקראת פחד, גורס רואיז, שמתגשמת בכעס, שנאה, עצבות, קנאה וצביעות. התוצאה של המחלה היא כל הרגשות שגורמים סבל לבני האדם.

אם אני מסתכל אחורה, על הילדות והבגרות שלי, גם לי היו ועדיין יש פחדים רבים. אבל היום, בניגוד לעבר, אני משתדל להיות מודע אליהם ולהתמודד איתם. מה שהשתנה הוא בעיקר הידיעה וההבנה שלי שיש ציר אחד ארוך, שבצדו האחד פחדים ובצדו השני צמיחה וחופש. ככל שאני משתחרר מיותר ויותר פחדים, כך אני חווה יותר חופש בבחירות שלי.

בגלל הפחדים הרבים שלנו, אנחנו מחפשים הגנה וביטחון: ביטחון זוגי, ביטחון משפחתי, ביטחון תעסוקתי, ביטחון כלכלי, ועוד. אבל ייתכן שכל זה הוא תעתוע אחד גדול. דיפאק צ'ופרה, בספרו "ההצלחה בשבעה חוקים רוחניים", אומר כך: "אלה המחפשים אחר ביטחון, רודפים אחריו כל חייהם ואינם מוצאים אותו לעולם. החיפוש אחר בטחון הוא אשליה, הוא התקשרות אל הידוע. ומהו הידוע? הידוע הוא העבר. מי שנאחז בבטחון, הופך לקורבן של העבר."

אז איך מתמודדים עם הפחדים?
המפתיע מכל הוא הפרדוקס: לרובנו יש תפישה והתנהגות לא-מודעת, שלמעשה מנהלת את החיים שלנו, שאם משהו מפחיד אותנו, צריך להתרחק ממנו ככל האפשר. אבל בצורה כזאת הפחד רק הולך ומתעצם. והאמת הפשוטה היא, שכל פעם שמתבוננים בפחד, חלק מהפחד משתחרר. מפתיע? נסו לבד. תתבוננו על פחד מסוים שיש לכם ותשאלו את עצמכם, למשל: איך הוא נראה, הפחד הזה? איזו צורה יש לו? איזה צבע? ככל שתתבוננו יותר ויותר בפחד הזה, "האחיזה" שלו בכם תלך ותשתחרר. רובין שארמה, בספרו "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" נותן לנו מתכון לדרך הצמיחה הזו: "זהה את הדברים שעוצרים אותך, את הפחדים שלך, והתעמת איתם חזיתית. הפחד הוא רק מפלצת מנטלית שיצרת לעצמך."

בשיחות עם המתאמנים שלי, הם ואני נוכחים באופן מוחשי לחלק מהפחדים שמנהלים אותם, בדיוק כמו כל בני האדם. כך, למשל, למתאמן אחד יש פחד להישאר לבד, פחד שמנהל אותו עד כדי כך שכל חייו הוא בחר להישאר במערכות יחסים שבהן הוא סבל, ובלבד שלא יישאר לבד. מתאמנת אחרת לא הצליחה למצוא עבודה שבה היא תוכל לממש את הפוטנציאל שלה, כי היא "חייבת להתפרנס" והעדיפה להישאר בעבודה הנוכחית שלה. כאשר התבוננו יחד על הפחדים שלהם, הפחדים התחילו להתמוסס והם חוו הקלה גדולה ושחרור. תהליך הצמיחה הזה הוא לרוב מפתיע בעוצמתו ומתגמל מאד.