סוד מהות חיי האושר שבחכמת תורת הקבלה

סוד מהות האושר האנושי ע"פ חכמת תורת הקבלה, זה החובק: חיוניות, 
שלמות פנימית ושלוות הנפש הרוחנית, נקרא: "כוח ההשפעה".
בעולם בו אנו חיים, תורגלנו וחונכנו 'אל האמונה' בה הצלחה ושגשוג, 
דורשים בבסיסם עמידה בכבוד ובדבקות בתחרות המתנהלת בכל 
מסגרת אשר בה אנו שוהים וזאת על מנת "להגשים" את מכלול: צרכינו, 
רצונותינו ושאיפותינו בחיים; כלומר, למעשה הפכנו כלי שרת ביד האינטרסים
הפיזיולוגיים והמנטאליים שבעולמנו, באשר הם, ביחס "לדרך המלך" 
כלפיה אנו פונים בייעוצן והכוונתן של אותן הנפשות האחראיות בכל-
הנוגע "לרווחתינו", בכל מסגרת ומסגרת במהלך חיינו… 

משמעות המונח:"השפעה" בחכמת תורת הקבלה הינו הקדשה ונתינה 
ללא רצון כל שהוא לקבל בחזרה… מייד, נזעקת השאלה המתבקשת :
הכיצד קיים מצב בו אשקיע מעצמי, לא אקבל דבר בתמורה לכך ואהפוך 
לבן אנוש מאושר?… נשמע כבדיחה גרועה ואף טפשית, קל וחומר-
בעולם בו אנו חיים… על שאלה פראדוקסלית זו, אענה ככל יהודי 
הגון, בשאלה נגדית, הטומנת בחובה אקסיומה: לכמה בני אנוש-
בעולמנו קיים עושר חומרי לצד אינטליגנציה, הטומנים בחובם מימוש 
ומיצוי רוב ככול משאלות וצרכי גופם ונפשם?… האם הדבר נותן מנוח 
לנפשם? האם הם מאושרים?… אם כך, מדוע הם ממשיכים לרדוף 
אחר העושר והכבוד לעתים אף בלא להינות מקציר עמלם?… מדוע –
האנשים הללו נלכדים לעתים כה קרובות "במלכודות הרס העצמי" 
(סמים ואלכוהול, התאבדויות, שחיתויות ופלילים)?… שהרי- 
אך טבעי הדבר לדידם, לרכוש לעצמם אי קטן הכורך בתוכו את כל מנעמיי- 
העולם הזה, לטייל בעולם, "לעשות חיים" ולמות בשיבה טובה בשקט…
מי מאתנו לא היה נוהג כך?… בדוגמא זו נוכל להבחין, בצורה דיי- 
גורפת, שלעתים קרובות אף כל תענוגות חיינו ועולמנו, בתקופת החיים-
הנהנתניים והמתירניים ביותר משחר בריאת האדם, לא יספקו נפשות 
שבידן כביכול הכול, מכל וכול… אזי, "אם בארזים נפלה לה השלהבת,
מה נאמר אנו עזובי ועלובי החיים חסרי 'טעם העיר'…?" 

מכאן, משתמע קול המייתה החרישית והגואה של הנשמה התרה אחר תשובתה במחשכיי 
הבחירה האין סופיים של תענוגות ואפשרויות העולם הזה… בידה של כל נשמה ונשמה 
פנס הנקרא: "הצלחה", המאיר שלל דרכיה ותהליך קבלת החלטותיה… בילדותה- 
"הסוללה שבגוף הפנס"מלאת חיוניות ואנרגיה מספיק לה "האור" להתהלך בחופשיות 
וללא קשיים מיוחדים -"בכל דרך"… בתחילה בהשתאות המלווה כאב, נפשה
"עוקפת גופות" השרועות בדרכה, לומדת את "חוקיי התנועה" ומשתלבת 
בעצלתיים "בזרם הנשמות" הדוהרות לכאורה, בעינייה התמימות,
"קדימה- בעבודה ובליכוד"… אט אט במהלך השנים חשה הנשמה 
"מחסור באנרגיית האור" המופץ מפנסה וה"הצלחה" הופכת אט אט 
עמומה וחלושה… הגופות המוטלות לצידיי הדרכים ,יוצרות בהדרגה 
השתנקות בגרונה, ההופכת למין בחילה, המאיימת לפרוץ בפרץ הקאה-
המפרק מלבבה סכר תחושות: ריקנותה, סבלה ותסכולה… הנפש עוצרת 
בצד למנוחה ולהתרעננות, מחפשת אחר מקור אנרגיה חלופי לצרת-
"אסונה האקולוגי"… שואלת, תרה ומבררת אחר תחליפים הולמים 
לשיקום עולמה מאותו הרס סביבתי המאיים להחריבה עד כלות…
ובעבור מה?… החופש לנוע בפרטיותה וע"פ השקפת עולמה?… 
הההתמכרות המנקרת בגופה כבנשמתה, לסם החיים או שמא המוות?… 
ההתחקות אחר "הזרם", המצוי במצב: "מרדף או אולי- עייפות החומר"?… 
מה שהיה נכון תמיד, הופך 'לא נכון להתמיד'…
"ערך אורות/עורות ה-ב'": הבטחון, הבית, הביגוד, 'הבהלה לבשר', 
הבנק; נראים לפתע חשוכים וחסוכים ממרפא לנפשה…
לעומתם, מסתמנת ההגשמה, שלא בגשמי… "בערך אור ה-א'": 
אהבה, אושר, אמת, אנרגיה, 'אני-אתה- אתם', אמא, אור- האלוהים…

ככל שנשפיע יותר בכוח הטוב והאמת שבעצמיותנו, נתקרב אל האור 
האין סופי שבכוח האות א'שביקום; הרי הוא אותו האור המתרחק
מנשמותינו בכל ניצול ומימוש אינטרסים אישיים לטובתנו, על חשבון 
זולתנו בשגרת חיינו העצמיים לצד כל עמיתינו על פני האדמה… 
סוד האות 'אלף' שהיא מהותנו ובסיסנו, יכולה ליצור רצף מיצוי
והגשמה, כגון: אלוהים- 'פלא'- אדמה- אדם- אני- אהבה- 
אושר אנושי (= מימוש ברמת החיים והנצח)… או לחלופין: 
אלוהים- 'פלא'- אדמה- אדם- 'אפל'(קשיים קיומיים)… 

ועוד, נוכל להבחין "שההשפעה" החיובית בהיפוכה הינה- 
"העפשה" או לחלופין- "הפשעה"… משמע, הבורא לוקח בחשבון-
מצבים בהם "נעפש" את הסביבה בה אנו חיים, ונבחר בקושי הדרך 
'אל האמת' אשר בסוד האות- א'… עד למצב בו נתיצב בדרך-
ההקדשה והנתינה ללא גבול ותמורה- "דרך ההשפעה", הכורכת 
במהותה שפע לכל, כשהאות ה' המייצגת ע"פ התורה את העולם 
הזה הרי הוא עולם המעשה (וכמובן גם את הבורא) מצויה בראשית 
המילה- "השפעה" ובסיומת שלה… 

בנוסף, המצב אותו אנו חווים כיום בחיינו: "הפשעה- רשע וטוב לו, 
צדיק ורע לו", מבטא את "עולם המעשה" אשר בתהליך ההתהוות 
כלפיי "עולם הנצח המשופע": אושר, אהבה, אמת וכמובן לצדן של 
כל נפשות אהובינו: אבא (שבשמיים וזה אשר מין האדמה), אמא, 
אח, אחות וכולי . 

האהבה לדידי היא מעין "דיאטה"… משמעה, 
אורח חיי והאמת שבי, לכול אורכה של דרכי…
עבור נפשי, שביל האהבה הוא בשביל לחיות חיים 
מלאי: תוכן, הקדשה ושביעות רצון פנימית אין סופית…
אם גם אתם שואפים לפגוש באמת שבנפשכם, "עשו זאת
בשבילכם…" אתם מוזמנים כעת, מרגע זה, לצעוד 
יחד עמי בשביל העתיד הנכסף שבאופק לבבכם…

באהבה ובאור לבבי לנצח
שלכם-
איל