ממש אוצר

בילי "טרז'ר" אלווין היה משוכנע כי יום אחד יגלה אוצר. מטבעות זהב עתיקים, טבעות חותם מלכותיות משובצות אבנים יקרות, חרבות עתיקות עם קתות מספיר ואזמרגד. וכתר מלך משובץ ביהלומים. בילי רצה למצוא אוצר. מאוד מאוד רצה. כבר בגיל שבע, היה בורח מהכיתה, בוטש ברגלו הקטנה בחול הרך של מגרש המשחקים ומחפש. פה היה מוצא מטבע של פני, שם היה מוצא טבעת פלסטיק אדומה או סיכה לשיער. הכול היה צורר במטפחת שלו ומצרף את הפריטים החדשים שמצא למטמון הסודי שלו שהחביא מתחת למרפסת ביתו, במונטגומרי אלבמה. בלילה, בסודיות רבה, תוך שהוא נזהר שלא יגלו את סודו, היה פותח את התיבה הקטנה (שגם אותה מצא באחד משיטוטיו) ובוחן את האוצר שלו, זה שאגר במהלך השנים. הייתה שם סיכה משובצת בפנינה מלאכותית, מפתח חלוד, אולר עם להב שבור, סיכות שונות, עטיפות של מסטיק וזוג משקפיים ישנות. בילי היה סוגר את עיניו ומדמה כי הסיכה היא מדלית זהב עתיקה והמשקפיים הם טלסקופ משוכלל המביט לחלל. האולר החלוד היה הופך לחרב קסמים והמפתח… נו אתם בוודאי מנחשים… המפתח היה האביזר שפותח את תיבת האוצר האגדית שיגלה באחד ממסעותיו הרבים. לא סתם, כולם כינו אותו "טרז'ר" (אוצר).

בגיל 15 , היה מסתובב לאורך הכבישים שחצו את מקום מגוריו, חמוש במגלה מתכות שבנה בעצמו באמצעות מקל מטאטא, סוללה ומגנט, שולה פריטים חסרי ערך מתחת לעפר. הוא היה בולע ספרי ארכיאולוגיה, אותם היה שואל בספריה העירונית, מתעלם מהמבט המופתע של הספרנית. שעות היה יושב ומבריש בעדינות שברי כלי חרס שונים שמצא במגרש החנייה של הסופרמרקט המקומי, מדמה שמדובר בשרידים מבית מקדש אצטקי קדום, אי שם בערבות דרום אמריקה. לאחר מכן, היה מקטלג באדיקות את הפריטים השונים שצבר, הכול באמצעות כרטיסיות קטנות, עליהם רשם את שם הפריט, מקום המציאה ושוויו המוערך. היו לו פריטים "פשוטים" יחסית בשווי "מיליון דולר" (סיכת ילדה אדומה מפלסטיק), וכאלה שערכם מגיע אף ל"מיליארד" – תיבת נגינה קסומה שבילי האמין כי בכוחה להסיט כוכבים ממסלולם. לא הייתה לו חברה ולמעט טים, נער בן גילו שהתגורר בסמוך, לא היו לו חברים. אבל לבילי, לא היה אכפת. הוא רצה למצוא אוצר.

עם סיום לימודי התיכון, קיבל בילי מהוריו אופנוע. היה זה הארלי דוידסון "SUPER 10", סקוטר קל משקל, בנפח 165 סמ"ק מודל 1961 שהחברה ייעדה אותו לצעירים כמוהו. בילי היה מאושר. עתה יכול היה להרחיב משמעותית את שטח החיפוש שלו. בכל יום, עם סיום עבודתו בספריה העירונית (עבודה אותה לקח כדי להיות קרוב לספרים שעסקו בגילוי יבשות ואוצרות), היה עולה על ההארלי האדום שלו ונוסע למדבר.  מצויד במפות שצילם בחשאי בספריה, שהציגו את תמונת האזור בסוף המאה השמונה עשרה, חיפש בילי ישובים עתיקים ומרבצי זהב, מרבצים שהאמין בכל ליבו שהיו קיימים. סיפורי המערב הפרוע, כולל סיפורי האוצרות הרבים שהפכו למסורת בתרבות האמריקאית, הפכו להיות מרכז עולמו. הוא היה מנווט את דרכו על ההארלי שלו באמצעות המפה ומחפש. בתחילה היה עובר על פני השטח זרוע האבנים, נוקש במעדר קטן, מחפש צלילים חלולים המעידים על מטמון. לאחר מכן, היה חופר. שעות רבות, באמצעות המעדר וכפות ידיו היה מפנה כמויות עצומות של עפר, רק כדי לגלות עצמות שועל, או את חפירה ישנה שהייתה קבורה עמוק בחול. אך בילי לא התייאש. הוא ידע שימצא.

בשנת 1968, עת היה בן 25, החליט בילי כי עליו לנסוע לקליפורניה. סיפורי "הבהלה לזהב" הלהיבו את דמיונו כבר שהיה ילד קטן וחלומו היה להגיע לשם, לחפש. כזכור, הבהלה לזהב בקליפורניה החלה בשנת 1848, כאשר נמצא גוש של זהב בסאטר'ס מיל (Suttter’s Mill) ליד קולומה (Coloma) בקליפורניה על ידי הכורה ג'יימס וו. מרשל. למרות שבסופו של דבר לא נמצא שם זהב בכמויות מסחריות, בילי היה בטוח שגם לאחר מאתיים ועשרים שנה, ימצא זהב. הוא אחסן בזהירות רבה את ההרלי שלו במחסן הקטן, משמן את החלקים השונים ועוטף בברזנט בזהירות כדי לשמור על הכלי האהוב שלו. נושא מזוודה קטנה בה נחו מס' מפות עלה על הרכבת בדרכו למערב. "עוד אחזור עם האוצר", הבטיח, רגע לפני שניתק הקרון, מנפנף להוריו שעמדו על הרציף הקטן. 

קליפורניה של סוף שנות ה-60, הייתה גן עדן. היפים וביטניקים שכבו בחבורות גדולות על הדשא מעשנים ג'וינטים גדולים של מריחואנה, בחורות בביקיני שתו בירה בכוסות גדולות, להקות פופ ניגנו בכל פינה וריח החופש נישא באוויר. בילי ירד מהרכבת בסקרמנטו, שכר הארלי אלקטרה גלייד ורכב כ-50 מייל לעיר קולומה שם החל הכול.

המקום הפך לאתר תיירות, בו רבים הגיעו להצטלם ליד בית החווה שם נמצא גוש הזהב הראשון שעורר את הבהלה לפני למעלה ממאתיים שנה. בילי החנה את האופנוע הגדול ליד בית העירייה ועמד להיכנס פנימה. ישיש אחד, שנראה כבן למעלה ממאה, ישב על ספסל קטן בכניסה למבנה, כובע בוקרים לראשו ומגפיים בלויות לרגליו. הוא היה עסוק בלעיסת טבק, מוצץ ויורק אותו לתוך דלי קטן שעמד בסמוך. "הלו… נעים מאוד, בילי אלווין…", הושיט בילי את ידו, אך הקשיש, מתעלם מקיומו, המשיך למצוץ את הטבק ללא הבעה. "הי בילי", שמע קול לצידו. הוא הסתובב, מביט בגבר צעיר בן גילו. "נעים מאוד, שמי ג'ו. הקשיש הזה, שמו סטן. שם משפחתו לא ידוע והוא לא מגיב לסביבה. הסבא שלו הגיע לפה בתקופה ההיא של השיגעון הגדול לזהב, כנראה גם הוא השתגע מהסיפורים שעברו במשפחה. הוא לא מזיק, אך אין סיכוי שיענה לך…", סיים הגבר את דבריו. 

בילי התיידד במהירות עם הגבר הצעיר שסיפר כי משפחתו מפעילה מסעדת צלעות משובחת והזמינו לארוחה. לאחר אומצה ענקית שלוותה במספר כוסות בירה קרות, סיפר בילי לחברו החדש על חלומו למצוא אוצר. "אם יש מישהו שיכול לעזור לך, זה סטן", אמר ג'ו, "אך הוא לא הוציא מילה מפיו בעשר השנים האחרונות", סיים בצער. "בוא ניסע אליו עכשיו", הציע בילי, "אולי נמצא אצלו איזו מפה עתיקה, או רמז אחר….". שני החברים עלו על אופנועו של בילי ונסעו לבית החווה הישן שם התגורר הישיש. לאחר מספר דקות הגיעו אל הבית הישן, שריח חזק של עובש נדף ממנו. הישיש היה ישוב על המרפסת הקטנה, לועס את הטבק המוכר, מבטו נעוץ בחלל, מנותק מהמציאות. 

"אפשר לעזור לכם…", עלה קול נשי מאחוריהם. בילי הסתובב ולפתע ראה את האישה היפה ביותר שאי פעם ראה. היא הייתה בלונדינית גבוהה, בעלת פני מלאך – שזופה, פנים מושלמות, אף קטן, שפתיים אדומות בשלות, ועיניים כחולות כאגם מישיגן באביב. חולצה קטנה כיסתה בקושי את החזה הבשל שאיים לפרוץ בכל רגע החוצה, לעיניהם המשתאות של שני הגברים ההמומים. רגליה החטובות והארוכות היו עטויות מגפי עור שהסתיימו עד לברכיה וחצאית מיני קטנטונת, לא השאירה מקום רב לדמיון. "נעים מאוד, שמי שרה ואני הנכדה של סטן… במה אוכל לעזור לכם..??", סיימה בחיוך נבוך תוך שהיא מציעה מים קרים בכוסות גבוהות. ישובים על המרפסת, לאחר שהציגו עצמם, סיפר לה בילי את חלום חייו. "אני יודע שכולם מחפשים… אני יודע שמדובר באגדות… זה כמו טירוף שנכנס בי ואיני יכול לשלוט בו…., אולי תעזרי לי…??", סיים בילי תוך שהוא מביט באלילה היפה שזה עתה הכיר. ”בשמחה", אמרה שרה, תוך שהיא מחייכת, חושפת שורה מושלמת של שיניים לבנות. "הלילה תלון פה, מחר נצא יחד למדבר, אראה לך את המיקום המדויק בו נמצאה הכמות הראשונה של הזהב.. מי יודע.. אולי מזלך ישחק לך….???" סיימה בחיוך חם ומזמין. 

באותו רגע, ידע בילי שמצא סופסוף את האוצר שאותו חיפש מאז ילדותו. לאחר שבוע של סיורים משותפים, הציע בילי לשרה נישואין. הוא עבר לגור איתה בקולומה, בבית החווה הישן, הקים משפחה, גידל 3 מלאכים קטנים, יפים כמו האימא שלהם והקים עסק משגשג של "סיורי בהלת הזהב" שמשך אליו מטיילים רבים מידי חודש. בילי היה מאושר.

בשנת 2007, הציע בילי את ההרלי "SUPER 10" מודל 1961 שהיה במצב שמור כחדש ב- E-BAY במכרז. מיליונר אחד מטקסס, שחיפש מודל זה כדי להשלים את האוסף שלו, הסכים לשלם רבע מיליון דולר כדי לקנותו. "זה ממש אוצר", התפאר המיליונר בפני חבריו שבאו לראות את הרכישה האחרונה לאוסף. "ממש אוצר".