האם לכל אחד ישנו ייעוד אישי?

מה דעתכם על האמירה הבאה?

"… אני משוכנעת שאין דבר כזה "ייעוד", ושאין דבר אחד שאם אני אעשה אהיה מאושרת בו לחלוטין. בינתיים, אני מסתפקת בעבודה פשוטה במשרה חלקית שמכניסה לי בחודש קצת יותר כסף ממה שאני מוציאה". ..

לא פעם אני נתקלת במתאמנים ספקנים, התוהים באוזניי "האם באמת לכל אחד יש ייעוד אישי? "

על הספקנות הקיימת ממילא, מתווספים סימני שאלה נוספים לאור העובדה שרבים מאיתנו מתקשים להתחייב למסלול חיים יחיד. שהרי, אני עשויה לאהוב היום משהו שאשנא מחר, ואני יכולה למצוא עצמי נפרדת ממי שהגדרתי כ"אהבת חיי" רק לפני חודשים ספורים.

אם כך, כבני-אדם, אנו משנים טעמים, עמדות והעדפות באופן תדיר. כיצד אם כן, ניתן לומר שישנו ייעוד ברור וספציפי לאדם?

העובדה היא, שלמרות הספקות, התהיות וההתלבטויות, הרי שניסיוני הרב ואמונתי מורים לי כי לא ייתכן מצב לפיו נולד אדם ללא ייעוד אישי. למעשה, מדובר באקסיומה.

בכל אדם טמונה קשת שלמה של כישורים ויכולות, חלומות שניתן להתחבר אליהם במוקדם או במאוחר. מעין DNA ייחודי עבורו, שיש לגלותו מתוך שלל האהבות והכישורים איתם הוא מגיע לעולם.

עבור רבים, זהו מסר מרגיע. חדשות מנחמות. הידיעה שקיים אי שם באופק מגדלור, אבני דרך מכוונות, היא בהחלט תשובה מנחמת.

הייעוד אינו נקודה סופית ונחרצת, או קביעה חד משמעית שאם מישהו יצביע עליו הכל יתבהר פתאום, אלא , הוא תחום או מרחב פעולה המאפשר חיפוש ופעילות מתוך מודעות עמוקה למי אני, מה אני אוהב, מה אני יודע, מה עלי לשפר כדי להגיע!

מודל מציאת הכיוון, נתיב למימוש הפוטנציאל האישי, שפיתחתי  בספרי, "מסע אל תוך עצמי" מראה דרך אפשרית לגלות את תחום הייעוד ואת התוכנית למימוש.

מכאן נדרש תהליך ההתחברות של פעולה על פי כוונת הייעוד, ומשם קצרה הדרך למימוש עצמי והגשמה.

אכן, הבנת תחום מימוש הייעוד שלנו תביא אותנו להגשמה עצמית על ידי  דרך נכונה של חיים, הכוללת הבנה עצמית והתמודדות נכונה עם האתגרים הרבים שנקרים אל חיינו.