תחליט תכלית

שוו בנפשכם שמוצעת לכם מראה קטנה. במה תתבוננו? מה תראו? איך תתבוננו במראה? האם תקרבו אותה, או תרחיקו אותה?
האם תנסו באמצעותה להתבונן לאחור או אולי להגניב מבט אל היושב לצידכם?
ערכת 'מה שתכלית' היא כלי אימוני חדשני שפותח על ידי שרון מרגולין ותחיה עשת.
דרך הערכה מוצעת התבוננות בזוויות שונות מזוויות שונות על נקודות שנחבאו מן העין בפנים שנדמה כי הן כל כך מוכרות – הפנים שלנו.

את שרון פגשתי בקורס אימון אישי ועסקי שהתקיים באוניברסיטת חיפה. שרון בלט באחרותו בקבוצה. מרצה צעיר למנהל עסקים, אומן רב-תחומי שחולם בגדול. סליחה, חולם בענק. אני שכל כך זהירה ומחושבת בחלומותיי פגשתי באיש צעיר המתאר בחיוניות מציאותית את חייו הקסומים בבית יפיפה בטוסקנה. שם, עם משפחתו הוא חי את החלומות בצבעים, טעמים וריחות.
עם הזמן, חברתי אל האיש שמאחורי החלום. חיברו בינינו השאלות. שנינו ספקנים, קוראי תיגר, שמחפשים את השביל הנסתר מן העין.
אני באה מן העולם האקדמי, האמפירי. קשה היה להיסמך על אינטואיציה. ברור היה לי שבתפישות שלי על אחרים טמונות, קודם כל, תפישותיי את עצמי. 
לאחר שנים ארוכות של תצפיות (במסגרת מחקר אנתרופולוגי) על התנהגות אנשים חיפשתי את שמעבר למילים. את מה שהמילים מסתירות, או לא אומרות.
שרון הגה את רעיון הערכה. בהתלהבות בתולית ישבנו בבית-קפה ושיחקנו בריבועי קרטון מאולתרים. ברגע המופלא ההוא – איש מאיתנו לא ידע אילו תפניות תעבור ערכת האימון עד לשיווקה (ע"י ספריית גלובס). לבטח שלא יכולנו לדמיין מה המסע ליצירת הערכה ילמד אותנו על עצמנו…
בכל זאת, שנינו הרגשנו שאנו יוצרים יש מאין. רוקמים עור וגידים (טוב, לוח מגנט שהפך לקרטון) לחלום. חלום משותף.

מהי אותה ערכת אימון? ערכת 'מה שתכלית' היא משחק אימוני שנועד לאיתור תבניות התנהגות ולשיפור אסטרטגיית קבלת החלטות. 
חיינו מורכבים מאינסוף החלטות בהן אנו מותירים את טביעת האצבע האישיותית הייחודית לנו. במשחק מתעמת המתאמן עם הצורך לאפיין את האופן שבו הוא מכריע. כמה מאיתנו עשו פוסט-מורטם להחלטות שקיבלו? איזה סיפור אנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו? האם פשוט 'זרמנו', האם 'לא הייתה ברירה', או אולי מעולם לא עצרנו והרהרנו…

מה כוללת הערכה? וכיצד משחקים? 
לצורך ההסבר נקרא למשתמש בערכה – מתאמן ולזה היושב מולו מאמן.
המאמן אינו חייב להיות בעל הכשרה בתחום האימון, אלא יכול להיות חבר, בן זוג, איש מקצוע.
הערכה מכילה ארבעה לוחות משחק, כרטיסים וספר המלווה את המשחק.   
באמצעות הערכה מתאפשרת למתאמן בחינה (מילולית) מדוקדקת של פרמטרים קוגניטיביים של החלטה משמעותית ותצפית בזמן אמת בהתנהגותו בשעת קבלת ההחלטה.
תפקיד המאמן הוא לעודד שיח סביב כל בחירה, להציף התלבטויות ולעורר מחשבה. התמקדות בהחלטה אחת מסייעת בחשיפת והבהרת תכנים, שנותרו עמומים או חסרים.
במקביל לתכנים הורבליים המאמן נחשף לאופן שבו המתאמן 'משחק'. זו ההזדמנות לצפות בהתנהגותו.     
התבוננות המאמן במתאמן מול 'מה שתכלית' מאירה ומבהירה תבניות התנהגות, שאינן בהכרח באות לידי ביטוי במפגשי האימון. 
התהליך – סיפורן של החלטות, או מה ההחלטה מספרת עלי

המסע מתחיל עם הצורך להתמקד בסיפורה של החלטה אחת. טביעות האישיות שלנו נמצאות בהחלטות מאפיינות, אך גם בכאלה אותן אנו מגדירים כחריגות. 
ההחלטה הראשונה – היא באיזו החלטה להתמקד. האם בחרתי בהחלטה שבדיעבד התבררה כמוצלחת או בכזו שהתבררה ככישלון? באיזה תחום חיים התמקדתי? עד כמה התחבטתי והיססתי. בפעמים הראשונות בהן עשינו
שימוש בערכה הופתענו לשמוע אנשים המצהירים: "אבל, לא קיבלנו החלטה בזמן האחרון"… 
היי חבר, אתה יושב מולי, נכון לשחק ב'מה שתכלית'… 
זוכרים את המראה בה פתחנו? המשחק מתחיל. המראה נכנסה לזירה.
החלטה שנייה (כפול עשרים)– על הלוחות עשרים זוגות של מאפייני החלטה. על המתאמן מתבקש לכסות עם אחת הכרטיסיות את המשבצת הפחות רלוונטית, על פי תפישתו, לגבי ההחלטה שקיבל.  למשל, האם המתאמן סבור שהוא יצר את ההזדמנות – או ניצל את ההזדמנות; האם הוא חשב שזו ההחלטה הנכונה – או הרגיש שזו ההחלטה הנכונה; האם הוא שיתף את הסביבה או קיבל את ההחלטה לבדו). 
השפה הרשומה על הלוחות עמומה באופן מכוון. העמימות מזמנת שיח, הזמנה להבהרת מושגים, ערכים. הזמנה לפענוח ופרשנות אישית. למשל, מה הוגדר על ידי המתאמן כסביבה? האם זה בן הזוג, המשפחה, החברים, היקום… כמה רחב/צר אנו מגדירים את הסביבה המשמעותית לנו. האם היא משתנה בהחלטות שונות ובתחומי חיים שונים?
החלטה שלישית – היתרון הבולט של 'מה שתכלית' היא באפשרות להיחשף לתהליכים במקביל. האדם היושב מולנו לא רק מספר לנו על ההחלטה "לעזוב את הבית", "להתחיל תפקיד חדש", אלא מקבל בעודו מתמלל את החלטתו לדעת -החלטות מול לוחות המשחק.
אני חייבת להודות שאספקט זה ב'מה שתכלית' מפעים אותי בכל פעם מחדש. הסיפר שמספר 'האיך', המחוות ההתנהגותיות בדרך המשחק. האופן בו הוא "משחק" מספר לנו סיפור משלים למילים. 
באחד הפיילוטים הראשונים שעשינו למשחק בלי משים ישרתי (סידרתי) את הכרטיסים שהמתאמן הניח על לוחות המשחק. בפעם המי-יודע כמה שעשיתי זאת – שמתי לב. ההתנהגות הזו (שדרך אגב, לא חזרה על עצמה) משקפת משהו ממני. ההתמקדות בפרטים, הצורך 'לסדר', 'לישר', 'לארגן'…
התבוננתי יותר ויותר בסיפור שמאחורי המילים. כך למשל ביטוי לאופן שבו המתאמן מתמודד עם מצבי עמימות והצורך שלו בשליטה ובוודאות  ניתן למצוא סביב השאלות הבאות – האם המתאמן הסתפק בהוראות הכלליות שניתנו לו? האם המתאמן ברר מה משמעות הריבועים הצבעוניים המופיעים על לוחות המשחק? האם המתאמן התעקש 'לדעת יותר' על מטרת המשחק לפני שהתחיל לשחק בו?  האם הוא מבקש רשות להתחיל/להמשיך או שהוא או מוביל את התהליך? האם כאשר למתאמן הייתה התלבטות הוא פנה למאמן? האם הוא חיכה להוראה מפורשת להתחיל במשחק? האם הוא ביקש לשחקו שוב, סביב מטרה אחרת?
איך המתאמן ניגש למשימה (במקרה זה המשחק כשיקוף להתמודדותו עם מטלות אחרות) – האם בשיטתיות, או בקפריזיות? האם הוא משחק על פי סדר(למעלה- למטה; ימין-שמאל)? איך הונחו כרטיסי המשחק?
מה קורה כאשר הוא מתלבט? האם ההתלבטות תידחה או תיפתר באותו הרגע? 
אלה כמובן, רק חלק מן השאלות.

עם כל משבצת המתכסה בכרטיסיה נחשף משהו עמוק, פנימי.
למעשה, ברגע זה ההחלטה אם להמשיך נתונה בידיהם של המשתמשים בערכה. התהליך הוא לעיתים קרובות כה עצמתי שניתן לעצור בשלב זה. אנו מזמינים אתכם להמשיך, כמובן.  

מקדם, מעכב או אולי לא רלוונטי?
במראה מולך עשרים משבצות חשופות. על המשבצות, מילים, מאפיינים. אלה המאפיינים של ההחלטה שלך. בשלב זה, אנו מזמינים את המתאמן להעריך את התנהלותו אל מול מטרה עתידית. הוא מתבקש להעריך לגבי כל מאפיין האם הוא נתפש כמקדם או כמעכב. בתום ההתבוננות העצמית – במראה ישתקפו החוזקות והגורמים שלפי תפישתו מעכבים אותו.

 הזמנה לזום אין-
על משבצות המשחק שנותרו גלויות מופיעים ריבועים צבעוניים שמייצגים מאפייני ההחלטה.
בתום התהליך נבנית תמונה (בעזרת טפסים שמצורפים לערכה) המשקפת את ההחלטה. המאפיינים מתייחסים לשלושה עשר פרמטרים המרכיבים מודל אימוני שפיתחנו. 
הפרמטרים הם: מיקוד שליטה, הערכה עצמית, מכוונות להצלחה, רציונאליות/אמוציונאליות, רצייה חברתית, אמון,      אופטימיות/פסימיות, נטילת סיכונים, תפישת הסביבה, תכנון, אקטיביות/פאסיביות ומחויבות. being/doing. ממאפיינים אלו נגזרים חסמים מנטאליים.
לעיתים, די בבחינת פרמטר אחד או שניים במראה. לעיתים נבחן את כולם. בכל אופן, נשאלת השאלה כיצד המתאמן רואה את מאפייני התמונה? מה יש בה שמחזק אותו? מה הפתיע אותו? האם הוא חושב שמאפיין מסוים לא מייצג אותו?

מה יש בספר?
הספר המצורף לערכה הוא יצירה העומדת בפני עצמה. הספר מתחלק לשלושה שערים. השער הראשון מלווה את לוחות המשחק. כל מאפיין החלטה מודגם על ידי משפטים מבהירים, צילום ואנקדוטות מעולמות תוכן שונים  (מאריסטו ועד משפחת סימפסון). 
השער השני, מפרט ומסביר את שלושה-עשר הפרמטרים הנחשפים דרך המשחק. שנינו לא מאמינים בנחרצות לשמה. המציאות, כמו גם השתקפות בבואתנו במראה מורכבת יותר ממה שנדמה לנו ממבט ראשון. מתוך כך, תפישתנו היא שאין פרמטר אישיותי/ התנהגותי רע או טוב. כל אחד מהפרמטרים יכול לקדם או לעכב. בהתאם למידת הדומיננטיות שלו, לקונטקסט בו נעשה בו שימוש ולחבירתו למאפיינים אישיותיים/התנהגותיים אחרים.
השער השלישי של הספר, מתייחס לחסמים מנטאליים שעשויים לבוא לידי ביטוי בהחלטה. 

'מה שתכלית' ערכה רב תכליתית
 המשחק הוא דינאמי מטבעו. לא חייבים לגמור את כל הלוחות. לא בהכרח יעניינו כל הפרמטרים האישיותיים.
כל אחד יכול להתאימו למידותיו.
·         זוג כול לבחון דרכו כיצד נתפשת על ידי כל אחד מהם החלטה משותפת.
·         לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות לבחון האם קיים שוני באופן בו הוא מקבל החלטות בתחומי חיים שונים (למשל: בקריירה ובמשפחה).
·         למנהל ניתנת ההזדמנות לחשוף כיצד החלטה נתפשה על ידי עובדיו.
·         ניתן לחשוף מה מאפיין את החלטות שבדיעבד התגלו שהתבררו כשגויות.  
·         וכמובן – ללמוד מהחלטות שהתבררו בדיעבד כמוצלחות  לשכלול קבלת החלטות
·         להשתמש בערכה אל מול מטרה עתידית כאמצעי

מאמנים ומתאמנים מספרים כי דרך השימוש בערכה חוו חוויה מעוררת, מאירה ולעיתים אף מטלטלת אל מול השתקפות בבואתם.
איני יכולה להעביר במילים את תחושת הסיפק הגדולה שאני חשה כשאנשים מקלפים אט- אט את עצמם מעצמם ומביטים בהשתקפויות הרבות של עצמם.  
אנו נפעמים בכל פעם מחדש מההזדמנות שמזמנים לוחות קרטון להתבוננות במראה. המראה של מי שאנו.
למידע נוסף על הערכה לחץ כאן.