אני הנהג

אני זה ה"נהג"

אתה לא צריך להיות מכונאי רכב בכדי לדעת לנסוע במכונית – אבל אתה חייב להכיר את הדרך לקרוא את התמרורים נכון, לשים לב להיות ערני לנעשה סביבך בכדי להיות נהג טוב.

אני, ככל הנראה לא אספיק לדעת איך עובד המוח האנושי – מחקרי המוח עדיין לא הצליחו לחשוף את קצה קצהו של הקרחון – אבל אתם יודעים מה – זה ממש לא מעניין אותי לדעת איך המוח פועל, כלומר להיות ה"מכונאי" – אני מעדיף להיות ה"נהג" ! 

במהלך החיים מעבד המוח כמות בלתי נתפסת של אינפורמציה.
מיום שנולדנו – מוחנו עובד ללא הפסקה בעיבוד וניסיון להבין ולתפוס את המציאות בה אנו חיים וזאת כמובן ממניע הישרדותי מובן וברור.
למוחנו יש תשתיות ומשאבים כגון: תאי זיכרון, קולטנים, חיישנים, מערכת תקשור עצבית…
מוחנו ניזון מגירויים ומחשבות המייצרות עבורו "תמונה " של המציאות – אבל המוח לא מגלה לכם את הטריקים שלו לשרוד.
המוח קולט אינפורמציה במהירות האור ובמהירות רבה הוא חייב (ולכך אומן מהלך חיים שלמים) לפנות משאבים לנתון החדש הבא …
החברה בה אנו חיים והמסרים שלה מהווים גורם נסיבתי בלבד למציאות ולחיים שלך ולא בהכרח מתאימה לטבע וליכולות שלך כאדם – אני אסביר:
החברה בה אנו חיים כיום, מעבירה מסרים (אני אפילו אקצין ואומר שטיפת מוח לא מבוקרת) של מהירות, הכול צריך להיות: הכול, כאן ועכשיו, אין עוד צורך לדחות סיפוקים, הכול בר השגה, הפרסומות, התוכניות בטלוויזיה, החברה, מנהיגי תרבות, הסביבה בבית הספר, בשכונה ובשיחות סלוניות יעבירו לך מסרים אלו ואתם תחפשו את הדרך הכי מהירה לקבל כמה שיותר.
מרוב עומס ומהירות תחלופת המסרים, המוח יותר ויותר מפסיק לחשוב בצורה אותנטית ומקורית (ילדים הם תמיד יותר יצירתיים מהמבוגרים ….) ועם הזמן הוא יותר ויותר עובר לאופן עבודה של אוטומט.
המוח – מתוך אותו דחף הישרדותי – ייצר מנגנונים אשר יאפשרו לו במהירות רבה לשמור ולעבד אינפורמציה, ובכך לפנות משאבים לנתונים הבאים בתור
מנגנונים אלו – נבחנים על ידי המוח מקבלים הוכחות וחיזוקים ליעילותם במעשי היום יום – ומרגע שהמוח אישר את יעילותם של המנגנונים ( ניתן לקרוא להם גם פרדיגמות, מסקנות ) – המוח יחל לפלטר כל אירוע או נתון חדש דרך אותם מסנני הפרדיגמות – במידה והנתון החדש תואם למסקנה – הוא יתפרש כנתון אמת, נכון מציאותי, וברור – וברגע שהנתון יהווה סתירה למסקנה הנתון ידחה, ישכח, יימוג יתפוגג ויעלם מהמציאות שלך.
המסקנות שאנשים מפתחים לעצמם יהיו שונים ומשונים – מסקנות שמתחילות מהתנסות או למידה כל שהיא, הופכת למחשבה או הרהור עצמי ולאחר מיכן לידיעה : הדברים שאנו "יודעים" על עצמנו הם מעקבי ההתפתחות והצמיחה הכי גדולים – אנשים יגידו על עצמם בהכללה ממקרה פרטי כזה או אחר " אני לא מסוגל לייצר כסף – נקודה" ובמציאות הם אכן לא ייצרו כסף.
אנשים יאמרו " אני לא יכול … אני לא מסוגל… גדול עלי… " ונחשו למה זה מוביל… אמת – לתוצאות של חוסר, של אין, של אי הצלחה … כמובן שזו נבואה שמגשימה את עצמה ומוכיחה את המחשבה הראשונית שאותה המוח ניסה בהצלחה מדהימה להוכיח.
המוח הוא השחקן הטוב ביותר שראיתם מעודכם – הוא תמיד מנצח במשחקים שהוא מפתח וממציא לכם – למוח יש יכולת מדהימה של מניפולטיביות עצמית, הוא יעשה את זה בחן ושכנוע עצמי מדהים ואתם תיפלו ברשתו פעם אחר פעם בעקביות מרגיזה.
למה אני מדבר על המוח בגוף שלישי – פשוט כי הוא כזה – חלק מתחבולות המוח הוא גם בלגרום לכם להאמין ש"אני חושב משמע אני קיים".
אז זהו שכדאי לכם קצת להרהר בשאלה מי זה ה"אני " הזה – האם זה האיברים של גופי, מוחי, המחשבות שלי…? ויהיו שיגידו המכלול 
התשובה מעט יותר מורכבת, ובכן אם תגידו שזה הפריטים שמרכיבים את גופכם – אז אומר לכם שלפי מחקרים מדעיים, קצב חילוף התאים בגוף הוא כזה שלאחר שבע שנים לא נשאר ולו תא אחד בגוף שלא מת והוחלף בתא שנולד מחדש – כלומר אנחנו נוצרים כל שבע שנים מחדש וה"אני הפיזי" כבר לחלוטין לא אותו "אני " 
אם כך " ה"אני" חייב להיות המחשבות שלי … או אז, אני אשאל אותך – אם אתה הוא ה"אני החושב" האם יש לך שליטה במחשבות שלך כי אז הם שלך ואתה מזוהה עם המחשבות שלך. אבל לצערי אין לך שליטה במחשבות שלך … האם תוכל לאמור לי מה תחשוב בעוד חמש דקות ושלושים וחמש שניות. 
האם תוכל לומר מה חשבת לפני שעה וארבעים דקות – אני די בטוח שאין לך מושג, וזאת מהסיבה הדי ברורה – שאין למחשבות שום אחיזה במציאות – מחשבות הן רק מחשבות – דבר מדהים לחשוב עליו אבל אנשים בדרך כלל חוטפים שוק בשלב הזה.
אז מי זה ה"אני" הזה שאנחנו כל כך שומרים עליו בקנאות,
אנשים יגידו לי:"מה זאת אומרת ברור שמה שאני חושב זה נכון ואמיתי לגבי" לאנשים קשה להשלים עם העובדה שהמחשבות שלהם הם לא הם והגוף המתחלף כל שבע שנים הוא בעצם רק גוף כלומר אוסף של תאים ואטומים ושברירי אטומים שמתחדשים מעצמם כל שבע שנים ותו לא …
קצת מאכזב, לא ?! בשביל זה קיים האגו – הוא זה שקושר בין המחשבות לגוף הזמני והמתחלף שלנו
הוא זה שייצר עבורך את האמונה שמי שאתה זה האוסף הזה של הלא כלום הזה להיות ה"אני".
הוא זה שכביכול שומר עליך יוזם שולט ומכוון את המחשבות שלך וגורם לך להאמין שאתה פגיע וצריך מנגנוני הגנה, מחשבות ומסקנות שישמרו עליך, לרוב כאשר אנו מונעים על ידיו ונותנים לאגו לקבוע את הפעולות שלנו ביום יום – התוצאות יהיו כאלו שמגנות על עצמנו די טוב בתווך המיידי ופחות טוב לסביבה שלנו ולנו בתווך הרחוק. די ברור שבסיבה אמינה ובטוחה האגו שקט יותר ויאפשר לנו לפעול באופן שתורם לסביבה…

אחד השלבים המהותיים בדרך שלנו להיות "נהגים" טובים יותר של חיינו הוא בלהכיר בעובדה המדהימה שהמחשבות שלנו הן בסך הכול מחשבות , ובדרך כלל הן מוטות על ידי המוח ( האגו ) במכוון בכדי שנאמין כי הן אמיתיות ונכונות לגבינו. המוח עושה זאת בכדי ל"הציל" אותנו, בכדי לשרוד את החיים מלאי הסכנות האורבות לנו , הוא יפתח מנגנונים של היגדים פנימיים ושכנוע עצמי למנוע ממך לחזור על פעולות שגרמו לך בעבר עוגמת נפש, כשלון, עלבון, כאב, כעס … 
ולמוח דרכים מדהימות ויצירתיות לעשות זאת.

כאשר אנו בוחרים בתפקיד ה"נהג" (ודרך אגב זה גם מומלץ לנהגים בכביש – להבין מי נוהג אותם ה"נהג" שבהם או ה"אגו" שלהם) – אנו לומדים להיות אילו שמתבוננים במחשבות שלנו ולא אלו שהמחשבות שלהם הינם הם עצמם. הבדל קטן שעושה את כל ההבדל.
ה"נהג" לא יכול להיות הרכב בעצמו – הוא חייב להיות זה ש"מקשיב" לרכב ושולט בו, הוא זה שיקבע אם ללחוץ על הגז כדי להאיץ או על הברקס כדי לבלום, הוא יהיה זה ש"קשוב" לרכבו ויחליט לגבי ההילוך בו להסיע את רכבו, הוא יהיה זה שמחליט שהגיע הזמן לעשות פניה או אפילו פרסה והוא יהיה זה שיאותת ויתקשר לאחרים לפני שהוא עושה זאת.- הוא אף יהיה זה שיוביל את משפחתו וחבריו ליעדם בבטחה!
לנהג יש אחריות מלאה לרכבו ולשותפיו לדרכו וכל תוצאה בין אם רצויה ובין אם מקורה בגורם ("נהג" ) אחר – בסופו של דבר שלו היא ורק שלו.

ברגע שנתחיל ל"הקשיב" למחשבות שלנו להתבונן בהם, לא לקחת אותם ברצינות רבה מדיי – להבין שזה בסך הכול מחשבות ושאין אמת אחת מוחלטת – ושהאמת המוחלטת היא בעצם: שכל מה שאתה חושב שהאמת היא – היא לא האמת.
האמת לא קיימת במחשבות – האמת קיימת בידיעה !
בכל פעם שאתה יודע משהו הוא הופך למציאות אמיתית ומוחשית לגביך – ניתן בקלות מדהימה לפוגג מציאויות שלא נראות לך אם תהפוך את הידיעה לשאלה, לספק למשהו שניתן לחלוק עליו ואז כבדרך פלא תחלוף לה אט, אט המציאות הלא רצויה מעולמך.
וההפך הוא הנכון כל מציאות ואמת שתחפוץ בה – הפוך אותה לידיעה עמוקה וברורה בקיומה – ואז היא (המציאות הרצויה) תופיע ותרקום עור וגידים אט, אט, בעולמך

אמר הרבי נחמן מברסלב ": אדם נמצא היכן שהמחשבות שלו נמצאות, הוא רק צריך לבדוק אם המחשבות שלו נמצאות היכן שהוא רוצה להיות"