האם גורל האדם ניתן לשינוי? (חלק א)

עיונים בספר בראשית – פרשת וירא

אחת השאלות המעניינות ביותר את האדם החושב, היא שאלת גורל העתיד. האם הכל נקבע מראש? או שמא ביד האדם לקבוע את עתידו? 
הדעה הרווחת בעידן המודרני כי אין לייחס מצבים ומאורעות בחיים לקביעה ראשונית אשר האדם נולד עמם. אלא "מה שמעצב אותנו להיות האנשים שאנו, הוא הרקע המשפחתי וניסיון החיים". "אנו מאמינים שנולדנו עם הפוטנציאל להיות הכל, שהתינוקות שלנו מוכשרים לכבוש כל פסגה, ובלבד שיינתנו להם התנאים הסביבתיים והרצון החופשי". (מדבריו של "משכפל הכבשה" הנודע, פרופ' איאן ווילמוט). כלומר, לפי הגישה המדעית הרווחת, אם נדאג לגידול הילד מגיל רך, בסביבה ובהדרכה נכונה, יוכל הוא לגדול בריא, חכם, ומוצלח.
לעומת זאת, השקפת היהדות שונה. חז"ל סיכמו סוגייה זאת במשפט קצר: "הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים." (תלמוד, מסכת נדה דף ט"ז, ע"ב). "הכל בידי שמים: כל הבא על האדם, ביד הקדוש ברוך-הוא הוא. כגון: ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור (וכו'), הכל בידי שמים הוא אבל צדיק ורשע אינו בא על-ידי שמים. את זו מסר בידו של אדם. נתן לפניו שני דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים (ביאור רש"י שם)". 
ומתי נקבע הגורל האדם? טרם לידתו, או במהלך חייו? 
משיבים חז"ל: (תלמוד בבלי, מסכת נידה שם) "אותו מלאך הממונה על ההיריון, נוטל טיפה (בטרם ייווצר ממנה ולד) ומעמידה לפני הקדוש ברוך-הוא ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה (מה תהיה גורלו ומזלו), גיבור או חלש? טיפש או חכם? עשיר או עני? אבל רשע וצדיק לא קאמר. (-אינו בכלל השאלה. משום שהם נתונים לבחירתו)".
כלומר, כל אדם נולד כאשר מוטבעים בו מראש – על פי גזרה עליונה – מצבו הבריאותי, חכמתו, מצבו הכלכלי ועוד.
הבחירה שבידו היא רק בפעולות שבתחום המוסרי ושמירת מצוות בורא היקום. (וכפי שנאמר בתורה: "ראה, נתתי לפניך … ובחרת בחיים". (דברים ל, ט"ו-י"ט).
מסקנה זו התאמתה גם מבחינה מדעית. הנה דבריו של אחד המדענים המפורסמים כיום, שזכה לתהילת עולם ומחקריו התפרסמו בכל רחבי תבל עקב הצלחתו "לשכפל" כבשה. הלא הוא פרופ' איאן ווילמוט. (הדברים נאמרו בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" 24.12.99):
"מה שמעצב אותנו להיות האנשים שאנו, הוא הרקע המשפחתי ונסיון החיים", אומרת הדעה הרווחת. אנו מאמינים שנולדנו עם הפוטנציאל להיות הכל, שהתינוקות שלנו מוכשרים לכבוש כל פסגה, ובלבד שיינתנו להם התנאים הסביבתיים והרצון החופשי. האמונה הזו, מודרנית ומשובבת לב ככל שתהיה, אינה מוצאת תימוכין בחקר התאומים הזהים, שהופרדו בינקותם וגודלו בסביבות ובתנאים שונים לחלוטין, כאשר הופגשו התאומים האלו לאחר עשרות שנים של פירוד, התברר למרבה התדהמה שהם בחרו באותו מקצוע, נשאו בנות זוג דומות להפליא, ואפילו חלו באותן מחלות (!).
אמנם זו מסקנה שמעוררת דחייה, אבל המחקר הגנטי נותן תוקף להשקפה השמרנית דווקא. דהיינו שהתורשה, ההטבעה הגנטית שקיבלנו מהורינו ומהורי הורינו, היא שקובעת לא רק את המאפיינים החיצוניים שלנו. במילים אחרות, גורלנו נקבע ואופיינו עוצב עוד לפני שנשמנו את הנשימה הראשונה מחוץ לרחם. "נביט שוב בסיכום המופיע במשפט האחרון: "גורלנו נקבע ואופיינו עוצב עוד לפני שנשמנו את הנשימה הראשונה מחוץ לרחם".
וכאן נשאלת השאלה: מדוע קיים שכר ועונש, הרי אופיו של האדם נקבע מראש, והוא לכאורה נטול בחירה, אז אם הוא התנהג בהתאם לאופיו, מדוע ייתבע וייענש על מעשיו? הרי הוא לא אשם. כך הוא נולד!
גורלינו בידינו!
למעשה יש לנו טעות בהבנת העניין. תורת ישראל שקבעה כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" הכוונה בזה שאמנם אפיו נקבע גם הוא לפני הלידה, אך ביד האדם לבחור לכוון את אופיו השלילי לאפיקים חיוביים, ולהשתמש בו רק באופנים רצויים בעבודה עצמית רתופה. על כך הוא ייתבע. 
חז"ל אמרו (תלמוד, מסכת שבת, קנו ע"א): "האי מאן דבמאדים (מי שנולד בזמן המושפע מאופי מאדים). יהי גבר אשיד דמא (יהיה אדם השופך דם). אי אומנא (או שיהיה מקיז דם לרפואה). אי גנבא (או גנב). אי טבחא (או טובח כלומר שוחט עופות ופרות וכדו'). אי מיהלא (או מוהל)".
כלומר, אין לבוא אל אדם זה בטענות על עצם אופיו, שהרי אין הדבר תלוי בו ולא הוא זה שבחר בו. אך הוא בהחלט נדרש ובבא היום גם ייתבע על כך שהיה לו לכוון את אופיו לאפיקים חיוביים בעבודה עצמית מתמדת. למילה, לרפואה, וכדו'.
האם ניתן לשנות גורלו של אדם? כי אם נגזרה עליו גזירה בבואו לעולם כיצד ניתן לשנותה? יותר מכך, האם יש מזל לישראל או שעם ישראל הם מעל המזל?
חז"ל הקדושים נותנים לנו מבט מעמיק על הנושא.
בתלמוד (שם) במסכת שבת (דף קנו ע"א) ישנה מחלוקת בין התנאים בסוגיה זו: “איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל… ואף רב סבר אין מזל לישראל". 
אחת הראיות שהגמרא מביאה לדעת רבי יוחנן שאין מזל לישראל הוא מאברהם אבינו. וזה לשון הגמרא:
אמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל? שנאמר (אצל אברהם) (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה … אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע (בראשית טו) בן ביתי יורש אותי! אמר לו (הקב"ה): לאו! (בראשית טו) כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו: רבש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל! – אברהם אבינו בא בקביעה לפני ה', כי לפי ראייתו את מזלו באסטרולוגיה, הוא אינו ראוי להוליד בן, ולפי זה יורשו הוא בן ביתו אליעזר! ועל כך אומר לו הקב"ה לא! כי יוולד לו בן (גם בגיל 99 לך ובגיל 90 לשרה) שיירש אותו ולא אחר, וכי הוא מעל המזל, כי אין המזל שולט בישראל.
והדברים צריכים ביאור. הכיצד?
אולם הביאור הוא לאור דברי חז"ל, כפי שאמרו במסכת ראש השנה (דף טז' ע"ב):
ואמר רבי יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן: צדקה, צעקה, (תפילה, אך לא תפילה רגילה, אלא היוצאת מהלב, מה שנקרא בפי חז"ל בכינוי צעקה), שינוי השם ושינוי מעשה.
הרי לנו ארבעה דברים שיכולים לשנות לאדם את גורלו. המכנה המשותף לכל ארבעת אלה, כי בדרך זו משתנה מהותו של האדם. אם בדרך של תפילה (צעקה), או שינוי השם או שינוי באישיות האדם (שינוי מעשה), או כגומל חסד (צדקה). כל אלה משנים את מהות האדם, והרי הוא כאיש אחר וכמי שנולד מחדש. בהתאם, גם מזלו משתנה עם מהותו.
הרי לנו ברור , כי עם ישראל שונה הוא לעניין זה מכלל העמים, וכי אצלו אין שום דבר גמור וחתום, והכל ניתן לשינוי. וזה יסוד דבריהם של שני גדולי התנאים, בגמרא שהזכרנו, ולמעשה אין מחלוקת בניהם. כי כאשר האדם עושה שינוי מהותי בעצמו הריהו מעל הטבע וזוכה הוא להתעלות מעל גורלו ומזלו כפי שנולד עמו, מה שאין כן כאשר הוא לא עשה שינוי שכזה, כי אז הוא נשאר במסגרת גורלו ומזלו הטבעי, כפי שנקבע לו מראש. ולכן, מי שסובר שעם ישראל הוא מעל המזל – כי כך הוא עם ישראל, יש לו נשמה שיכולה להתעלות לאין סוף דרגות ויכול הוא לשנות גורלות וגזירות הכי קשות, ומי שסובר אחרת הוא כאשר האדם (היהודי – שלו סגולות שלא ניתנו לשום אומה בעולם) לא עשה שום שינוי מארבעת אלה שניתנו ע"י חז"ל שאותה הזכרנו. אז הוא נשאר במסגרת המזל המלווה אותו מלידתו. יוצא כי אין מחלוקת בין שני התנאים.
אברהם אבינו זכה לשינוי השם לאחר שהתעלה מעל טבעו ועמד בכל הניסיונות הקשים. התוצאה הייתה שמהותו השתנה. כך שעל אף שלפי מזלו נולד הוא ערירי, הוא התעלה מעל המזל. זה מה שאומרים חז"ל (שם, מסכת שבת דף קנ"ו ע"ב) אמר לפניו: רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה (הקב"ה) צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל… 
הרי לנו עוד מבט ב"גדלות האדם" , עד כמה יש בכוחו לשנות גורלות.