במיוחד בתקופת הקורונה – דרושות מטפלות לקשישים

לפי נתוני הלמ"ס בסוף שנת 2018 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל 1.05 מיליון איש. כמעט כמחצית מהם בני 75 ומעלה. עם פרוץ משבר הקורונה ועד היום, אוכלוסיית הקשישים מצאה את עצמה ספונה בבית כדי לשמור על עצמה מפני הידבקות בנגיף covid19.
הימשכות משבר הקורונה, הסגרים והעובדה שלא מצליחים כמעט לצמצם הידבקויות בנגיף משפיעה בעיקר על אוכלוסיית הקשישים אשר כאמור נשארים בבית, ממעטים לצאת וכך תחושת הבדידות שלהם גוברת. זאת ועוד, הנתונים על מוות שקט של קשישים בביתם הולכים וגדלים בתקופת הקורונה, כמעט כפול מהתקופה המקבילה אשתקד .
לפני פרוץ המשבר אוכלוסיית הקשישים נהנתה מפעילויות חברתיות רבות שהרשויות העירוניות היו מארגנות – הרצאות, טיולים, חוגים ועוד. בתקופת הסגרים לא היו כלל פעילויות וכיום בין הסגרים ישנו מגוון פעילויות מצומצם עבור האוכלוסיה הקשישה, וגם אז חלק מהפעילות היא בזום. זאת ועוד, בשל החשש מהיבדקות ישנם אנשים בכלל וקשישים בפרט אשר נמנעים מלהגיע לקופות החולים לבדיקות ולמעקבים.
ולכן בתקופה זו בעיקר דרושות מטפלות לקשישים. למה?

• בראש ובראשונה, תפקיד המטפלת הוא להיות נוכחת, להפיג בדידות ולדאוג לצרכיו גם הנפשיים וגם הפיזיים של הקשיש.
• כאשר יש לקשיש מטפלת היא יכולה להיות זו שעורכת עבורו את הקניות בסופר ובכך לצמצם את היציאה של הקשיש למקומות הומי אדם ולשמור על בריאותו.
• המטפלת מארחת חברה לקשיש אשר מצא עצמו ללא פעילויות חברתיות.
• כשיש פעילות חברתית בזום המטפלת יכולה לסייע לקשיש להתחבר ולהשתתף בפעילות, במיוחד אם הוא מאותגר טכנולוגית.
• לעיתים המטפלות הן הצוהר של הקשיש לעולם שמעבר לביתו – הן שומעות על הפעילויות המתוכננות בעיר ויכולות לסייע לקשיש להשתתף. ישנן רשויות עירוניות למשל שמארגנות פעילויות ספורט בקבוצות קטנות בגינות הציבוריות ברחבי העיר. המטפלת יכולה להביא את הקשיש להשתתף בפעילות.
• המטפלות פוגשות את הקשיש באופן שוטף וערות לשינויים בבריאותו הפיזית והנפשית של הקשיש. הן יכולות לסייע מיד כשהן מבחינות בהתדרדרות.
• המטפלות תהיינה ערות לנחיצות של בדיקה רפואית כזו או אחרת ויסייעו בהגעה לבדיקה במידת הצורך. 

איפה מוצאים מטפלות לקשישים?

זכאי גמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי

זכאי גמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי רשאים לקבל את הגמלה בשעות טיפול או בכסף.
מי שבוחר לקבל את גמלת הסיעוד בשעות טיפול פונה לחברת סיעוד במקום מגוריו ומקבל דרכה מטפל/ת אשר תגיע לבית הקשיש מס' פעמים בשבוע, לפי הזכאות של אותו קשיש. מי שבוחר לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ידאג בכוחות עצמו ובהעסקה ישירה של מטפלת.
באפשרות הראשונה (דרך חברת סיעוד), החברה היא זו שדואגת לכל התנאים הסוציאליים של המטפלת, דואגת שהמטפלת תעבור הכשרות מתאימות, מתאימה את המטפלת למטופל, דואגת לפיקוח ומעקב חודשי  או דו חודשי על מצב הקשיש וכן דואגת שגם גורם מקצועי יבקר את הקשיש, יבחן את מצבו ויציע את הטיפול המתאים. בנוסף, במידה והמטפלת יוצאת לחופשה, חברת הסיעוד תדאג למטפלת מחליפה.
באפשרות השניה (העסקה ישירה) צריך לשים לב שיש לדאוג לכל התנאים הסוציאליים של המטפלת ששכרתם, פנסיה, ימי הבראה, ימי חופשה ועוד. בנוסף, כאשר המטפלת יוצאת לחופשה, המשפחה היא זו שתצטרך למצוא מטפלת מחליפה או לחילופין להחליף בעצמם את המטפלתץ

שאינם זכאים לגמלת סיעוד מטעם ביטוח לאומי

למי שאינו זכאי לגמלת סיעוד מטעם הביטוח הלאומי עומדות בפניו מס' אפשרויות:

• יתכן והוא זכאי לסיוע מטעם הביטוח הסיעודי בקופת החולים בה הוא חבר.
• יתכן והוא זכאי לסיוע מטעם ביטוח בריאות פרטי שברשותו.
• ניתן לשכור באופן פרטי סיוע של מטפלות, דרך חברת סיעוד או בהעסקה ישירה.

* המאמר מנוסח בלשון נקבה (מטפלות) מטעמי נוחות בלבד.
** מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, והכתוב בחוק הוא המחייב. אין המאמר בא לומר ו/או להמליץ כיצד לפעול, כל אחד רשאי לפעול על פי הבנתו וצו מצפונו.