מה מאפיין את החיים?

לפי התפיסה הביולוגית, מה שמאפיין חיים לעומת חומר דומם, הם מספר פרמטרים הכוללים בין היתר את: התנועה, גדילה, תזונה, הפרשה ורבייה. תחום המחקר אשר מנסה לחקור את אופן היווצרות החיים מן הדומם נקרא אביוגנזה. ההנחה הקיימת בתחום זה היא שהחיים נוצרו מדומם בצורה אקראית. ההנחה היא כי היווצרות חיים מדומם הנה בעלת סיכוי קטן ביותר, אך מאחר וביקום יש כמות עצומה של פלנטות הדומות בתנאים לאלו של כדור הארץ, מבחינת מיקום מושלם ביחס לשמש, הופעת חיים מדומם יכולה להיווצר במקומות רבים ביקום. ישנה גם תפיסה אקסוגנית אשר טוענת כי החיים יכולים להיווצר רק מחיים וכי החיים על כדור הארץ נשתלו מזרעי חיים אשר הגיעו מחוץ לכדור הארץ. (למשל, על ידי אסטרואידים או שביטים אשר פגעו בכדור הארץ).

צ'ארלס דארווין, אבי תורת האבולוציה המודרנית, היה זה שטען שחיים התפתחו מחומר לא אורגני. הוא הסביר כי תערובת נוזלת של פוספט ואמוניה תוך כדי קטליזטוריות של אור, חשמל וברקים, יצרו את החלבונים הראשונים שהיוו את המקור לחיים על כדור הארץ. משלב זה טווה דארווין את תורת האבולוציה שלו, המתארת בפירוט כיצד צורות חיים פשוטות יצרו בתהליך הברירה הטבעית צורות חיים מורכבות עד לפרימאטים הכוללים את הקופים ובני האדם. יש לציין שלמרות הכל, השאלה של היווצרות התא הראשון החי מדומם כוללת לא מעט השערות, והנסתר עולה על הגלוי. יש מעין הנחה אקסיומטית שאומרת כי היווצרות תנאים להופעת התא הראשון בפלנטה כלשהי, תביא להופעת חיים מגוונים במהלך אבולוציוני, כשהאבולוציה תעשה את שלה. אי אפשר שלא להתפעל מהכמות העצומה של בעלי החיים על כדור הארץ והצמחים אשר אבולוציה של מספר מיליארדים של שנים, הביאה לכדור הארץ. אומדים את מספר צורות החיים על כדור הארץ בכשלושים מיליון צורות חיים. גיוונם הרב, כלל האיזון הקיים בין החיים על כדור הארץ וכלל ארגון הדברים על כוכב הלכת ארץ, הנו מדהים. הבעיה הקיימת על כדור הארץ הנה הנזק האקולוגי שהאדם יוצר בסביבה שלו. הטכנולוגיה שגורמת להרס המבנה האקולוגי העדין, כמו הרס היערות בעולם, מפר את האיזון הסביבתי ופוגע במחזוריות החקלאית וגורם להכחדת מינים חיים. בשם המדע יש ניצול מניפולטיבי של הסביבה שנגרם לה נזק בלתי הפיך. האדם לא מודע לרעיון כי בסיס קיומו הוא חיים בהרמוניה עם כדור הארץ על מרכיבי הטבע שבו. חשיבתו של האדם הנה צרת אופקים, חד ממדית, ללא מבט כולל על הטבע.

מושג "הדטרמיניזם הטכנולוגי" קשור לכך שהטכנולוגיה שהאדם פיתח כופה את עצמה כמעין גזירה קדומה, מעין חרב דמוקלס התלויה מעל ראשה של האנושות. גם יכולת ההשמדה ההדדית הקיימת בעולם יוצרת בסיס להרס עצמי שהאנושות יכולה להביא על עצמה. מידת גזירה קדומה מעין זו הנה גם משמעותית לשאלה בדבר קיום ציוויליזציות חוץ ארציות על כוכבי לכת ביקום העצום.

אחד ההסברים לכך שלא נקלט שום אות מציוויליזציה חוץ ארצית הוא שאותן ציוויליזציות שעמן אנו אמורים לתקשר השמידו את עצמן, שכן אחרת היינו מקבלים מהן סימן חיים, אם לא בקשר פיזי, אזי בקשר של גלי רדיו למשל.

הסוגיה בדבר חיים מחוץ לכדור הארץ ובמיוחד חיים אינטליגנטיים, העסיקה מזה שנים את האדם על כדור הארץ. כבר לוקרטיוס, משורר רומאי, בספרו המונומנטלי "על טבע היקום" כותב: "אין כיליון בבריאה גם אם נדמה כי נראנו, גוף מרעהו מצמיח הטבע, דבר ממשנהו". רעיון זה נותן חיזוק בדבר האוניברסליות של החיים, כולל גם חיים תבוניים.

בשנת 1960 פיתח האסטרונום פראנק דרייק נוסחה אשר תוצאתה היתה אמורה לתת את מספר הציוויליזציות אשר אמורות ליצור עמנו תקשורת רדיו. בנוסחה שלו יש הכפלה של שברים הכוללת מספר פרמטרים כמו למשל, מספר כוכבי הלכת בגלקסיה שלנו, שביל החלב, אשר אמורים להיווצר, ומה הסיכוי שנוצרו עליהם חיים, ומאלה מה ההסתברות להיווצרות חיים אינטליגנטיים שפיתחו טכנולוגיה אשר באמצעותה הם יכולים לשדר גלי רדיו לעברינו. תוך כדי התייעצות עם מומחים בתחומים שונים הקשורים לפרמטרים בנוסחה, הגיע לתוצאה הבאה: מספר הציוויליזציות נע בין כמה עשרות לבין עשרות מיליונים.

לסיכומו של דבר, הדעה הרווחת בין האקסוביולוגים, (חוקרי חיים מחוץ לכדור הארץ), היא שחיים פשוטים ברמה של בקטריות מאוד רווחים ביקום, (כמו שמשערים מה שהיה על כוכב הלכת מאדים), בעוד שחיים תבוניים הם מאוד נדירים.

ונסיים ב"פרדוקס פרמי" (מדען האטום) אשר שאל: "אם יש יצורים אינטליגנטיים, אז איפה הם? מדוע לא קיבלנו מהם סימן?" התשובה היא כנראה בגלל המרחקים העצומים ביקום.