לדיוקם של דברים

מעטים מתייחסים לכך שיש לדייק בעובדות ולהגדירן היטב, שכן אחרת עובדות אלה אין להן משמעות מוחלטת או אפילו חלקית.

נתחיל מכמה עובדות מדעיות: מהירות האור, מקובל לקבוע שהיא בערך 300,000 קילומטר לשניה. אך יש לציין כי זה נכון בריק, ובאוויר קצת פחות. בנוזל מהירות זו יורדת בצורה חדה והיא כ-225,000 קילומטר לשניה ובזכוכית 200,000 קילומטר לשניה, כלומר לכל תווך יש מקדם מהירות שונה.

להפרש זה בין מהירויות האור באוויר ובמים קיימת תופעה מוכרת שבה נראית כפית בתוך כוס מים כשהיא שבורה. זה נובע מהבדל המהירויות של האור באוויר ביחס לנוזל הבא לידי ביטוי בהטיה אופטית.

ומה בנוגע למהירות הקול? מהירות הקול היא כ340 מטר (בהדגשה, מטר) לשניה (מהירות איטית להחריד ביחס למהירות האור). אז זו מהירות הקול באוויר, אך מה ביחס לתווכים אחרים?

ראשית נציין שבניגוד לאור, הקול אינו יכול לעבור בחלל ריק. לעומת זאת, מהירות האור משתנה בהתאם למקדם הקשיחות של חומר וכן בצפיפות שלו. במים למשל עובר הקול במהירות פי ארבעה וחצי מאשר באוויר.

את ההבדל המשמעותי בין מהירות האור והקול אנו רואים בעת הופעת הברק, כשרק אחרי מספר שניות אנו שומעים את הרעם. לפי הזמן שחלף בין הופעת הברק והרעם אנו יכולים להעריך באיזה מרחק אירעה ההתנגשות בין העננים שגרמה בעת הסופה להופעת הברק.

נעבור למרחקים ביקום בין גרמי שמיים. הירח הוא הגרם השמימי הקרוב ביותר לכדור הארץ. מקובל לומר כי המרחק ביניהם הוא כ-380,000 קילומטר בערך. אך זאת עלינו לדעת: מרחקים בין גרמי שמיים ביקום אינם מוחלטים כי אם ממוצעים. גרמי שמיים נעים כל הזמן ביקום אלו ביחס לאלו. היקום נמצא כל הזמן בתנועה מתמדת. למרחקים בין גרמי שמיים יש קרבה אופטימלית- פרהליון, וריחוק אופטימלי- אפהליון. לפיכך המרחק של 380,000 קילומטר בערך שבין כדור הארץ לירח הוא ממוצע בין 400,000 קילומטר ל360,000 קילומטר.

ומה בנוגע לנתונים אקלימיים בארץ ישראל למשל?אם כן, הטמפרטורה הגבוהה ביותר אשר נמדדה בארץ ישראל היתה 54 מעלות צלזיוס בטירת צבי אשר בעמק בית שאן בשנת 1942. נכון, אבל יש לציין פרט משמעותי שיתן רלוונטיות לנתון זה. ובכן, יש לציין את המילים: "מאז החלו המדידות לפני כ-150 שנה". בהחלט יתכן שבמהלך אלפי השנים האחרונות נמדדה טמפרטורה גבוהה יותר בארץ ישראל אך היא לא תועדה. בהקשר לאקלים ארץ ישראל התברר שהחודש הגשום ביותר הוא חודש דצמבר, אך יש לציין בהקשר זה את המילים: "במדידות רב שנתיות". כי יתכן שבשנה מסוימת יתברר דווקא שפברואר הוא החודש הגשום ביותר. אך ככל שמודדים שנים רבות יותר, יש שאיפה לנתון שחודש דצמבר הוא החודש עם ממוצע הגשמים הרב ביותר. הקביעות של השירות המטאורולוגי לגבי ממוצעים מסתמכים בדרך כלל על מדידות של כ-15 שנה, כמות זמן שנותנת תמונה נאמנה על אקלים ארץ ישראל.

נעבור לתחום הסטטיסטיקה וההסתברות. לגבי הטלות של קוביות ומטבעות. נשאל מה המספר עם ההסתברות הגדולה ביותר מצירוף של הטלת שתי קוביות תקינות? מספר הצירופים הגדול ביותר הוא 7 (1:6,2:5,3:4,4:3,5:2,6:1) אבל במספר הטלות קטן לא בהכרח תבוא עובדה זו לידי ביטוי (אגב, הדבר נכון גם לגבי הטלת מטבעות). אבל במספר הטלות רב ניווכח שיש שאיפה במרב ההטלות למספר 7. כלומר חוק המספרים הגדולים יבוא לידי ביטוי.