בחירתו של יצחק הרצוג לנשיאות

לתפקיד הגיע תוך כדי הרדמת שאר המועמדים שחלקם היו הרבה יותר ראויים ממנו לתפקיד, כמו שנאמר על הורדוס שייתגנב למלכות כשועל.

בחירתו של יצחק הרצוג לתפקיד נשיא המדינה הינה בחירה לא ראויה. האיש אינו מביא איתו שום מסר, שום מורשת מלבד היותו בנו של נשיא ונכדו של רב. גם עברו הפוליטי מעיד על היותו עסקן פוליטי מסוג ג' אשר כינה את שלי יחימוביץ פוליטיקאית ישרת דרך בשם "כלבה". בעקבות מערכת הבחירות של 1999 הרצוג נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בחקירותיו השתמש בזכות השתיקה, זכות שהינה ראויה לפוליטיקאי שהינו איש ציבור. לימים כדי להלבין את מעשהו אמר "היום הייתי נוהג אחרת!". אגב, בהיותו מועמד במפלגת העבודה לרשות הממשלה, נתן זהבי, שמאלן קיצוני ידוע אמר שהוא כבר מעדיף את ביבי בתפקיד, דבר שאומר דרשני.

בכלל כל הנפוטיזם הקשור לנשיאות בישראל ממש מבחיל. כמחצית מהנשיאים הם בני משפחה אחת, ויצמן הראשון ועזר השביעי, חיים הרצוג הראשון ויצחק הרצוג השני. חיים הרצוג, אביו של יצחק, היה הנשיא הכי אנטיפטי לדעת לא מעטים.

מועמדותו של יצחק הרצוג קשורה לקונספירציה מטרידה, והעובדה שנתניהו לא הציג מועמד נגדי מול הרצוג מעלה את התחושה כי ביבי מצפה לחנינה מצידו של יצחק הרצוג עוד לפני תום משפטו. אי אפשר שלא לקשור זאת לעובדה שאביו חיים העניק חנינה לאנשי השב"כ ב"פרשת קו 300", עוד לפני הרשעתם במשפט שלא נפתח. וכפי שנאמר: "מעשה אבות סימן לבנים".

שביבי רצה לפגוע בסיכויו של ראובן ריבלין לנשיאות לאחר שעקץ אותו כשאמר שהוא לא "מתייעץ עם אשתו". כמו שביבי, ויותר מזה נכנע לאשתו השתלטנית ולדעת רבים הוא לא רק מתייעץ איתה בכל דבר אלא הוא סר למרותה. כאקט נקמה העמיד ביבי את מאיר שטרית כמועמד נגדי לריבלין, אותו מאיר שטרית שהגיע כפי שפורסם, להסכם מתחת לשולחן עם עוזרת בית אותה הטריד.

אירוניית הגורל, וזה קורה לעיתים קרובות, שבקמפיין הבחירות של 1915 פלט יצחק הרצוג בקולו הצייצני, מול ביבי שהופיע על קיר ענק באולפן אחד הערוצים "אני אשמור על נתניהו מאוחדת"!, הוא התכוון כמובן לירושלים. עתה אל נכון לשמור על נתניהו מאוחדת כדי שלא יבלה בכלא.

בכלל כל מה שקדם לבחירת הרצוג גובל בשערורייה. הציבו מולו מועמדת חסרת סיכוי כמו מרים פרץ, כמו במדינות טוטאליטריות כשלמראית עין יש מועמד נוסף אמנם חסר סיכוי – בובה, כדי לעשות רושם שיש פה בחירות דמוקרטיות. הדתיים לא היו מצביעים עבור אישה לנשיאות. לעומת זאת, מועמד ראוי כמו שמעון שטרית פרופסור למשפטים בעל שם עולמי בתחומו לא קיבל אפילו עשר חתימות של חברי כנסת כדי שיוכל להתמודד לנשיאות.

"זעקי ארץ מרומה".