סדר ההמצאות בתחום התקשורת במהלך ההיסטוריה

אין ספק שאחת ההמצאות החשובות אם לא ההמצאה החשובה ביותר זו היא המצאת הכתב. יש להניח שקדם לה הדיבור, תופעה שאיננה נחשבת להמצאה אלא לתהליך טבעי, במסגרת של השמעת קולות של האדם הקדמון שבשלב מסוים נוצרו כדי להעביר מסרים. כפי הנראה נסיונות תקשורת אלו לוו קרוב לוודאי גם במחוות של שפת הגוף ותנועות יד. המילים הראשונות שהיה להן משמעות הן המילים שפולט היילוד כמו מאמה ובאבה שהפכו להיות לאבא ואמא. קיים היה גם האלמנט של חיקוי קולות בטבע מה שנקרא אונומטופיאה וכך הגיעו לעולם המילים בקבוק, רשרוש ועורב בהקשר לקולות שהוא משמיע.

השלב הבא אחרי שפת הדיבור שכלל השמעת קולות שמאפיין הרבה בעלי חיים היה הכתב. העברת מסרים באמצעות הכתב הייתה בצורה של כתב ציורים. בעיקר נמצאו כתבי הציורים על קירות של מערות. הכתב של ימינו הוא למעשה סימבוליזציה של כתב הציורים כשהשור שנקרא אלוף הפך לא', בית הפך לאות ב', הג' לגמל וד' הפכה לדלת, כשלכל אות יש רמז מסוים לציור המקורי. אין צורך להסביר את חשיבות הדיבור והכתב לצורך תקשורת בין אישית למה שהתחיל במסגרת של שבטים פראיים והפך להיות לציביליזציה טכנולוגית. אודות לכתב ניתן היה להעביר את המורשת התרבותית מאדם לאדם ומדור לדור. ארכימדס עוד שירטט את רישומיו בחול אבל היו כבר פאפירויסים שעליהם כתבו והשאירו מידע אם בתחומים פרטיים ואם בתחומי אומנות וספרות שכבר החלו לפרוח עוד לפני תקופת יוון הקלאסית, בה התרבות והמדע הגיעו לשיאם בעת הקדומה.

המצאת הדפוס במאה ה15 הייתה מהפכה משמעותית ביותר בתולדות האנושות, אם לא המהפכה בעלת החשיבות הגדולה ביותר בהיסטוריה. באמצעות הדפוס ניתן היה להעביר מידע בכמות גדולה וגם רעיונות פילוסופיים ואחרים, דבר שסיכן את ההגמוניה של השליטים ששלטו בתחומי הדת והשלטון החילוני. למעשה גוטנברג שנחשב לממציא הדפוס לא היה הראשון שהמציא אותו. כאלף שנה בסין כבר ידעו להדפיס טקסטים ולהפיצם. מה שעשה גוטנברג, ועשה את המצאת הדפוס למשמעותית כל כך היה שהוא השתמש בשימוש חוזר באותיות לטקסטים חדשים אחרי שפירק את מסגרת האם (אימהות דפוס, מה שנקרא מטריצה). תהליך זה התקיים עד קרוב לסוף המאה ה20 בצורת מכונת אופסט אשר זורקת אותיות ואחר כך סדר הדפוס מסדר את המכונה מחדש עם אותן האותיות.

עד לגוטנברג ספרים היו למעשה אוסף דפים שחוברו יחד והסופרים היו צריכים להעתיק בכתב יד את הספרים כשי שתהיה להם תפוצה. עם הדפסת הדפוס החלו להיות מודפסים גם עיתונים תחילה במתכונת של עיתון קיר ועד למספרים רבים של עיתונים שהופצו למקומות שונים. המישע שנשמר בספרים איפשר להעבירו לדור הבא ולא להתחיל להמציא את הגלגל מחדש כל פעם.

במאה ה19 צמחו אמצעי התקשורת המודרניים שהתחילו בטלגרף לטלפון הקווי ועד ימינו הטלפון הנייד שהפך להיות סמלה של התקופה שלנו. באמצעות הטלגרף ניתן להעביר מידע מהיר לא בצורה של קולות אלא בצורה של סימנים תוך כדי שימוש וריאנטי בנקודה וקו. הסרבול העיקרי היה ברישות של רחובות שלמים בקווי טלגרף שעד מהרה הוחלפו בקווי הטלפון הפשוטים יותר. הטלפון הומצא בשנת 1876 ומיוחס לממציא המורה לחרשים אילמים, מכשיר שמתרגם קול אנושי לפעימות חשמליות ולהפך. כנראה שנסיונו של הממציא אברהם גרהם בל כמורה לחירשים אילמים עמד לו בעת המצאת המכשיר, כמו אפרכסת שבנויה כמו אוזן האדם. המצאת הטלפון מההמצאות החשובות בהיסטוריה, לא זכתה בהתחלה לאוזן כל כך קשבת, והתייחסו אליה כאל צעצוע ותו לא. רק אחרי ניסיון מרובים הצליח בל לשכנע עד כמה יש חשיבות בהמצאתו והיום אנו לא יכולים לתאר את חיינו ללא הטלפון. המילה טלפון מקורה ביוונית, טל זה רחוק ופון זה קול, וכפי שאליעזר בן יהודה קרא לו בשם שך – רחוק, שם שלא התקבל.

להמצאות יש סדר, כל שהטלפון לא יכל היה להיות מומצא לפני הטלגרף, והקולנוע לא יכול היה להיות מומצא לפני הראינוע. העברת תמונות במהירות אשר יוצרות אשליה בצורת תנועה הייתה הבסיס להמצאת הראינוע. לימים הצטרף לראינוע פס קול, מה שהפך אותו להיות לקולנוע. רק אחרי המצאת הקולנוע בשלה העת להמצאת הטלוויזיה אשר מעבירה תמונות למרחוק מהאולפן בו הצילומים נעשים ועד מקלטי הצופים בביתהם. המחשב הפך להיות לאינטרנט, מידע עולמי זמין כמעט לכל תושב על כדור הארץ, אך נא לשכור כי כל זה מתבסס על המצאות פשוטות וראשוניות כמו הדפוס כי בלעדיהן המהפכה הטכנולוגית המדהימה של ימינו לא הייתה באה לעולם.